ספטמבר ב25, 2006

סולו

פסנתרן הג'אז של פט מת'יני הלך למקומות שפסנתרנים אחרים לא היו בהם. התוצאה היא טקסטורה עשירה של הפסנתר, במיוחד "אנחנו בודדים" קטע של 10 דקות, הרבה אווירה שיוצר האילתור, מעין מצבי רוח של גאות ושפל, מעברים יפהפיים. מה שמאפיין את

פסהקול המקורי מתוך המיוסיקאל

מי ראה את הלהיט הזה בלונדון? באחת הפעמים שהייתי בלונדון פשוט לא הצלחתי להשיג כרטיסים למיוזיקאל הזה. זה נחשב להיט מטורף. המחזמר מתבסס על מיקבץ להיטי "אבבא", אבל יש פה יותר מסתם חיקוי של "אבבא" הלהקה השוודית המצליחה ביותר בכל

מדברים על "הניצחון הגדול של קרן פלס", כאילו שמדובר כאן בתחרות. אני לא זוכר "התנפלות" כזו על זמר או זמרת כמו ה"מתקפה" על קרן פלס. כול לחיצה בשלט – קרן פלס. כל ערוץ – פלס. סיכומים שנתיים – פלס. זמרת

5:55

"והשירים האלה שאני שרה/ האם הם אומרים משהו/ לאנשים שאני שרה להם/ אנשים כמוך" (מתוך "השירים שאנחנו שרים") אני שומע קול סקסי מלוחשש, ונזכר באמא שלה ג'ין בירקין שמאז Je T'aime Moi Non Plus בדואט עם האבא שלה סרג' גינסבורג,

דילוג לתוכן