נובמבר ב13, 2006

סינה פאשן

כמה אהבתי. כלומר, אם יש אהבה למוסיקה של סרטים, היא מתעוררת ופורחת בהאזנה להרכב הנפלא הזה שמתחיל ב"לה סטראדה" של נינו רוטה, עובר דרך "קולינג יו" של "קפה בגדד", "גבר ואשה" של פרנסיס ליי, "הבהלה לזהב" של צ'אפלין ומגיע עד

לחיו ת בעתיד הנוכחי

קשה להכניס את איגל, יליד שוודיה שגדל בניו-יורק, בנו של הג'אזיסט האגדי דון צ'רי, אח חורג לננה צ'רי למגירה. אלבום מלבב. שירי פאן. יש לו שיר אחד שבו שואל "אר יו סטיל הבינג פאן?" בליווי גיטרת סלייד, וזה גרובי משהו.

דילוג לתוכן