נובמבר ב18, 2006

A Rock in the Weary Land

חוזרים למיק סקוט, ליוצר הגאון ולאלבום שכולו תזכורת לקלסיקות כ"זה הים", "פישרמנ'ס בלוז", "אול אופ דה מון". שיר הפתיחה "שזה יקרה", מראה שהווטרבוייז היו  להקה של איש אחד. סקוט לוקח שורה מגוספל "אהבתי היא סלע בעולם עייף" והופך אותה לתחנת

אפשרויות אינסופיות

אמל לריו , לשעבר מהצמד "גרובי ת'אורי", עושה צעד ראשון במתכון שנבנה משילוב היפ הופ, סול וג'אז. הכל כאן מקורי, ובכל זאת בולטות השפעות, סטיווי וונדר, שאדיי. פרינס. ההפקה המוסיקלית יפהפיה מהסינגל "גט אפ" דרך "סוויט מיזרי", שיר שאמל מתעלה

האוסף

שימו לב איזה מהפך עבר פבלו רוזנברג מאז "סטלה מאריס" של תחילת התשעים, כאשר עבד עם מפיק הרוק הכבד כריס טנגארידיס, ועד התמהיל של השנים האחרונות, שהוא פשרה ממוסחרת בין פופ לטיני ומיינסטרים ים תיכוני עממי. קחו את השיר הראשון באוסף

יציאה

שלום חנוך בחר מופע צנוע עם רפרטואר בלי סדר מסוים. גיטרה אקוסטית. אווריה נינוחה ליושבים-סביב-שולחנות שגם באו לשיר על בירה ונשנושים. דווקא ממנו הייתי מצפה לומר כמה מילים על הימים הקשים, אבל שלום משחק אותה כאילו הכל כרגיל. ראש קטן.

דילוג לתוכן