דצמבר ב1, 2006

קנדוג (ניר דוד קדמי, חולוני, מ"כוכב נולד 4") לקח את מומי לוי ושירבט משהו על ערוצי הטלוויזיה כאילו רצה לומר משהו נוקב על תרבות הריטינג. יצא לו ראפ שלא אומר הרבה דברים נוקבים על הנושא. ד. הוא מבקש ממנה לזפזף

דאנס אלקטרוני בפתיחה קובע את הטון. האם אני טועה שזה כול הענין? ההפקה של אורן שטרית (זה שמאחורי הפרויקט האלקטרוני "גסט האוז") היא אכן מכתיבה לנוי אלוש את האופי של השיר. הא שלח מכתב, היא לא עונה, אבל הלב שלו

הסיטואציה של גירוש מעיר היא בעלת קונוטציות שמגיעות עד המקורות שלנו. ממיה משתמש בזה כדי לספר על ענייניו הרומנטיים – "כשישבנו מול ירח על הספסל, אמרת שזה לא קל גם לך", ואז בבת אחת הוא עושה סוויץ' לשפת האפוקליפסה: "אך

משינה כבר לא מפוצצת אולמות ופארקים. היא נותנת מופע אקוסטי במועדון, אבל שיר חדש שלה עדיין מסקרן. דבר ראשון בחדש: אילו היו שואלים אותי מיהו הזמר – לא הייתי מזהה שזה יובל בנאי. זה הוא?! השיר עצמו לוקח עוד זווית

הוא רגוע אך הלב שלו משתולל. מה אתם אומרים על משפט כזה? אפשרי? האמת: כל הטקסט הזה שכתב אסף מלר נשמע מופרך. אנשים מסתובבים ברחובות, והיא באה אליו בלילה תל-אביבי. שילכו כולם לים, שילכו כולם לעזאזל. למה מה? מה קרה

קצב הדאב-רגאיי מדליק-מקפיץ-מרקיד לפני שעוד שמעת על מה סח ליברמן. האמת: הלכתי עם הקצב והלחן המצוין עד סוף השיר. דרך אגב, שמעתי גם טקסט משהו על חיפוש אהבה וחום, שקט ושלווה בעולם של "חיים קשים". נו מה? אז רוצים הרבה

הבנאדם אוהב שיש לו שטרות של עשרים בכספומט, יענו דלפון שלא מגיע לשטרות של חמישים. זו האינפורמציה בשיר. מה זה שייך למשבר שהוא מנסה לשתף אותנו בו? פתרונים למור. על מה המהומה? – עוד אהובה שנוטשת? לא להאמין, אבל זה

זדרמן (בוגר פיקוד מרכז, אצ'ה בר מהצוללת הצהובה "סימן" אותו אחרי ש"נדהם מהכריזמה והכנות שלו) מנסה להעביר סיטואציה של ביאוס-טוטאל. בערב שבת, עם המשפחה מול הטלוויזייה, על פשטידה נזכרים באח שמת. הבנאדם מול המראה שונא את עצמו, במדרגות יש צעקות,

"איך הגענו לסוף?" שואלת איילה את מי שייאלץ להיפרד ממנה, ומודיעה שאין לה זמן לאהבה שכזו. נו, ממש לא השתתפנו בצערה אחרי השיר הזה. המוסיקה היא הקלילות הנסבלת, לחן נעים ומלטף, מה שנקרא Smooth, איזי ליסנינג, קצב שנוגע ברגאיי, יופי

טובים השניים מן האחד? אין ספק. מור ולב משתלבים או אם להשתמש במילה הנדושה והשגורה – מתחברים. השיר? הבנאדם מחפש מקור הצלה וישועה. זה יכול לחזור בדז'ה וו. ("אני זוכר מישהו הציל אותי, לא היה לו ריח, לא גוף, לא