פברואר ב6, 2007

כבר לא יכול

איל גולן כבר לא יכול לסבול, לא יכול לישון, יען, שערורייה, היא לא נותנת לו להיות ראשון אצלה. איך החרוז? גאוני, לא? עצוב? תשכחו מזה. מה שמחים הם החייים. בידיים, בכפיים, ברגליים, באצבעות, בפנים, יאללה אל הסלסה-חאפלה. מה סבל, איזה

חופש

סקסופון סופראן משמיע קול תפילה, חם, מלנכולי, טון שמחלחל, שכובש מיידית. הישראלים המוכשרים חוזרים לכאן. איך היה לי ברור שגם בתעודת הזהות האומנותית של יובל כהן יופיעו מוסדות כמו "תלמה ילין" ברמת גן ו"ברקלי סקול אופ מיוסיק" בבוסטון. וגם ה"מנהטן

דילוג לתוכן