מה שאני רוצה
מה רוצה הולצמן? לא הרבה. גם בשיר הזה אין הרבה. זמר – הא. לחן – ככה. גיטרות – ואללה. 2:51 דקות של שיר מושר בעוצמות כאלו שכביכול יש לו מסר לאומה, אבל בפועל זה לא יותר מבאנאליה של לקום בבוקר ולהרגיש
16/02/2007
מה רוצה הולצמן? לא הרבה. גם בשיר הזה אין הרבה. זמר – הא. לחן – ככה. גיטרות – ואללה. 2:51 דקות של שיר מושר בעוצמות כאלו שכביכול יש לו מסר לאומה, אבל בפועל זה לא יותר מבאנאליה של לקום בבוקר ולהרגיש
זהבה בן מקוננת בסלסול "אביר נעוריי אני כל חיי בשבילך", ועפר לוי ממשיך אותה בהתבכיינות מאונפפת "הביטי אלי אני כל חיי בשבילך". דואט האהבה-התייפחות הזה מעוטר במוסיקה ערבית מעובדת לפופ מיוסיק. מקום ראשון בטופ טן של שירי הדיכאון המקומיים. תן
בהתחלה זה נשמע פסקול קולנועי נעים, אבל בהמשך זה הפך למוסיקה קסומה העומדת בפני עצמה. הנפשות המנגנות: איציק לוי בצליל חליל מחלחל ויחיאל חסון בגיטרה שנשמעת רהוטה ופריכה. על הקלידים והעיבודים העשירים חתום אלון דנין. הם ניסו לחבר הכל, קלסית,
עוד אחת שנולדה להיות רוקרית, שמגרדת מתהומות הרגש עוצמות הבעה. אשלי סימפסון עושה רוק ממדרגה ראשונה, נתמך גיטרות חשמליות סופר מקצועיות. סימפסון מספרת סיפור של ילדה שהוריה עזבו בגיל 6 בקטע "שאדו". "זה היה כול כך קשה להיות אני, נעזבת
קומפאי סקונדו הגיטריסט והזמר, משתייך לקבוצת הבואנה ויסטה, החבורה שהוחזרה מההיסטוריה של החמישים וגילתה לעולם את שפופ הקובני הישן, ה"סון" וסגנונות אחרים, שששלטו בשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת – חי וקיים. קומפאיי שמת לפני כשלוש שנים בגיל 95, השאיר אחריו