עד השיגעון
"מהמר איתן ומשלם בדם/ לא כל הנוצץ הוא בהכרח זהב" מה הסיפור של אביב מיכאל? ועל מה זה ה"תשלום בדם". על מה ההימור? נו, טוב לא תמיד חייבים להבין את "כוונת המשורר". הכל מתחיל במבט מכושף ליד הבאר, אלא
"מהמר איתן ומשלם בדם/ לא כל הנוצץ הוא בהכרח זהב" מה הסיפור של אביב מיכאל? ועל מה זה ה"תשלום בדם". על מה ההימור? נו, טוב לא תמיד חייבים להבין את "כוונת המשורר". הכל מתחיל במבט מכושף ליד הבאר, אלא
הופה, הופה, בכפיים, ברגליים, בדרבוקה, בגיטרה, בבוזוקי, בכינור. היא בשבילו כל העולם, למענה הוא קיים, היא האושר היא חלום חייו. עפיה, לא נשבר לך מהטקסטים האלה?החיים זה לא כמו בשירים שלך. החיים זה לא רק עינתוז, לא רק אולם שמחות,
טקסט מוזר: הבנאדם מבקש ממנה שלא תיתן לו שקט, שתעשה לו צרות, שתמרר לו את הצורה, שתצרח ותאיים לעזוב, כי רק ככה הוא ידע שהיא אוהבת אותו. יענו – סוג של מזוכיזם. עם אחת כזו, שמאיימת, שתמיד "מתרחקת משלווה", לפחות
"כי נזכור את האיש השקט כמו הים/ שצפן את פניניו במצולות/ נאסף אל חופו שנותר מיותם" נמרוד כהן בן מצפה שלם, נהרג ביום הראשון למלחמת לבנון השנייה והוא בן 19. דותן ברום במילים רגישות ונרגשות כתב כי ארץ הצפון בחרה
בסערת הרגשות שעוברת על המסכן שהיא עוזבת אותו, היא מנסה לרצות אותו ("אל תאמין לי אני משקרת") לרכך אותו ("גם אם אני לא חוזרת, אל תאבד את הדרך") להסביר לו ("אנחנו שני עולמות נפרדים"). מילא, הסיבוך הבנאלי הזה, אבל למה