אוקטובר ב25, 2007

מנגן סשה ארגוב

עולה לבמה איש כסוף זקן שסוחב עליו אקורדיון והסטוריה שיכולה למוטט במה. הוא צריך להחזיק את עצמו, כי תובל פטר אוהב לספר ולהתרפק וגם להתנצל על הסיפורים והבדיחות שהוא הורג, אבל לא לשם כך התכנסנו. הוא עדיין בויכוח עם יהורם

שי גבסו אוהב את אריאל זילבר, אחרת הוא לא פונה אליו להתארח אצלו בפסטיבל הפסנתר מארח. לא רק זה: לא בטוח שיש איזה ייחוד "פסנתרי" להשתתפותו של גבסו בפסטיבל ללא זילבר ופסנתרו. גבסו גם הכיר את דעותיו של זילבר, אבל

השירים שחזרו לרדיו, אוסף

כמו ב"מנהרות הזמן" הקודמים, מדובר בשם סתמי שלא אומר שומדבר לגבי המוטו של האוסף המתבסס על תוכנית רדיו של ירון אשבל. יכול להיות שקיים איזשהו ביקוש מהעבר שאשבל ופונוקול עלו עליו, אבל אם מחפשים מוטו אז הוא: איך לייצר תמהיל קצבי מתקתק