נובמבר ב13, 2007

מקצב מיד-טמפו  מוביל לטון הנינוח הזה ששר "אהוב אותי תחת עיניך/ במקום בו אוכל להיות תחת השגחתך". מלכה אינגדשט מחפשת אהבה תחת השגחה בכל מקום שבו תדרוך כף רגלה, שבו יש מנוחה לגופה. יש לה קול נעים. הבעה שנוגעת וכמעט

חן מזרחי כולו בן 18, וכבר נמנה על חבורת הגברים הבוכים בלילה בגלל האהובה הקטלנית שהורסת לו את השינה. הוא חיפש אותה "כל ימי חייו" הקצרים. רחמנא לצלן – הוא רוצה לתת לה את הכל, והיא משיבה אותו ריקם. אולי יבוא

אני צריך את אמיר קנר כדי ללמוד בלוז מהו? קנר החליט שמה שחסר כאן זה איזה בלוז חמים בעברית. הוא לקח את הפורמולה הבסיסית והתקין חרוזים, רק שיצא מזה משהו שמנסה להזכיר את הדבר האמיתי. החריזה נורא שבלונית, וכל תכליתה לשרת את

נו באמת, בשביל התובנה הזו ש"פעם זה טוב, פעם זה רע" וש"פעם זה לא, פעם זה כן"  – אני  צריך דווקא את שי לביא? מצד שני, רוח הקאונטרי מיוסיק הקלילה שמנשבת במפרשי השיר הזה, עושה ההגיג עממי מחויך עם קורטוב

חוזרים למקורות. אולי האור הגנוז היה גנוז יותר במילים של אבן עזרא. מאיר בנאי לא היה מעז לכתוב ככה היום, אבל אבן עזרא בניסיונו לגעת בנשגב – ממלא את בנאי במוטבציה לשיר "לך תאוות תהילתי/ היה עזרי בצרתי". לפי הטון,

מה הייתה האסוסיאציה הראשונה שלי? בלי שום ספק – כנסיית השכל. אחר-כך התברר לי שהכותב והסולן הגיע גם הוא מהמחוז הדרומי הזה, מהעיר שדרות. אבל בלי שום קשר – גם במוסיקה של הסוכריות  לוקחים בסיס קצבי, תקראו לזה "רוק", גיטרה

צחי ורועי, אהלן. מה, עוד הולכים בימינו שירים מבולבלים כאלה? "אשת המחר" – רעיון נחמד. כולם הרי מצפים למחר. כולנו חיים בעתיד, מצפים שאז יהיה יותר טוב. שתגיע אישה טובה.  אשת המחר. מי ידע אותה? אבל הכותבים דווקא מדברים על

הקול הקסים אותי. דיאפזון שאפשר לעשות איתו מטעמי רגש נפלאים, תלוי במתכון. טנור תחושתי יפה. דטאוקר יודע לסלסל בו, במנגינה שלוקחת אותו לפסגות קיטש חדשות. לא הייתי אומר את זה אלמלא הטקסט הזה שדי בשמיעה אחת כדי להמאיסו עליך. הוא

 אחרי השיר הזה בא לי לפתוח את מצעד הקיטש והקשקושים הארצי. מי כותב כאלה שירים בימינו – בדם ליבי, אני חולם עליך/ אז אל תבכי לי/ את נר של אהבה/ את בקרבי/ אני קורא אליך/ שרק תגעי בי באש הלהבה"

בשיר של לביאד יש גשם, שמיים קודרים ואורות ניאון, שהרי לא יתכן ששיר אהבה צבוע בצבעים מלנכוליים יהיה על רקע של שמש בוקר ושמיים בהירים. עוד שיר בסדרה גברים בוכים בלילה שמפרנסת היטב את המדור הזה.  היתה טעות, היא נטשה,

ויטני יוסטון היא מסוג הזמרות, שהבקורת אינה צריכה להתעסק איתן, במיוחד כשיוצא אוסף.   אוסף חדש (נוסף) – אז מדווחים. אז הנה אנחנו מדווחים: אוסף חדש של האחת שהצליחה למכור 170 מליון תקליטים, קסטות , דיסקים, ששברה שיאים, שגרמה לסרט