ההופעה
בטח שמעתם לא אחת ולא שתיים – אם יש דיסק טוב, למה צריכים להגיע למופע. ננעלים באוזניות ומקבלים את זה באחלה סאונד. מי שאומר דבר כזה – אחת מהשתיים: או שלא בא לו לצאת מהבית ביום חורף גשום (כמו הערב
04/12/2007
בטח שמעתם לא אחת ולא שתיים – אם יש דיסק טוב, למה צריכים להגיע למופע. ננעלים באוזניות ומקבלים את זה באחלה סאונד. מי שאומר דבר כזה – אחת מהשתיים: או שלא בא לו לצאת מהבית ביום חורף גשום (כמו הערב
ההפקה האלקטרונית של שניים מ"נערי רפול" מעניקה אווירה הזויה משהו לשיר של שני שטלריד (33, מורה לאנגלית, מחנכת בתיכון, גרה במושב ליד בנימינה) ששרה כמה נדוש על מכאובי האהבה – האושר שייגמר ושוב תהיה לבד בלעדיו, מי ש"אינו דומה לאף
האושר. עכשיו הוא יודע שכל האושר בא ממנה. שלא תיתן לו ללכת! שרק תיתן לו יום אחד מחייה להגיע לסודותיה, לגן העדן שבליבה. יש אושר ויש אושר, וכשזה ביוונית – זו אושר קצת אחרת, אם כי הכוונה היא לאותו הדבר.
פעם כתבו על הפה והטלפיים: "אחת הלהקות המסתוריות והמסקרנות במוסיקה הישראלית". כנראה שפספסתי את הפה והטלפיים. אני מנסה לתקן את המעוות. הם מטפלים בקולות הרמוניים גבוהים ברשימה של דברים שמתחילים ב"זה" – "יורד במים", "משתין בקשת" ,נטול עופרת", "מצב ביניים", "עניין
מור שגב בוכה על חבר שנפל בפעילות צבאית במהלך האינתיפאדה, מגלה לנו הדף שנשלח עם הדיסק. הדיווח על הבכי נמסר בראפ ועובר לקטע הרמוני מלודי רך ואוורירי. ההכרזה – "ברור לי שיש שני צדדים לכל מלחמה" מול "ועדין כואב לי
"לכעוס זה קל צריך כוח לאהוב" החוכמה היא לקבל אהבה ממי שהיה ילד רחוב ולא למד לאהוב. סאבלימינל בשיר "חיובי", מטיף לילד ההוא שנמלט מניידות שמטרה לפלס דרכו אל מסלול הישר, כי אלימות היא לא פיתרון. סאבלימינל על תקן
הוא מבקש ממנה ש"תראה לו יותר" ש"לא תשמור הכל בבטן" כי אולי מחר "לא נהיה… ניפול אל החור הגדול" וש"אין לאן לברוח". ואחר-כך היא תגיש לו כוס של רעל. ובין זה הגיעו גם דברים על המהות שלנו לחיות בין החומות
מה זה הדבר הזה שמחזיק אותם יחד? זיו רובינשטיין חבר לסימה לוי דוכין כדי להוציא לפועל בלדת רגש יפה. כן, פשוט יפה. לפעמים נגמרות לו המילים – מבט של שתיקה, והיא – גם לה הן נגמרות בגלל שלא מצליחה לרגש
בני אל חזר, מבשרים לנו. חזר זה אומר – ממש מהנכר לארץ, וגם לאולפן ההקלטות. על השאלה מי חיכה לבני אל לא נשיב במסגרת מצומצמת זו. אבל בכל אשר קשור למוסיקה – בני אל לא עזב. הוא נשאר כאן, "מחובר
לראשונה שמעתי אותה בשיר "מדברים בשקט" המלודי-נוגה, במסגרת הפרויקט של עידן רייכל. בטון הנוגה של אורטל אופק גילינו יופי ראשוני, שהשתלב עם העיבוד המיוחד לכינור. והנה, הגיע כעבור תקופה ארוכה יחסית "בשדות של המושב", עם הסלסול והמלודיה המקסימים. אז החלטנו