ינואר ב3, 2008

בתוך קשתות

אחרי הרעש וההמולה (רדיוהד איפשרו לראשונה להוריד דיסק דיגיטאלי שלם בכל תשלום שהמאזין יבחר) אפשר להתפנות להקשבה לשביעי של הלהקה. מעט מאוד דיברו על המוסיקה עצמה. אז בואו ונדבר: זה אולי האלבום המאופק ביותר שרדיוהד עשו עד היום. פרופיל נמוך.

ממשיכים לבעוט

אלקטרו סאונד מתחבר להיפ הופ, ואני שומע קול במצוקה שמכריז: "זה הדבר האמיתי, זה הסאונד המפלצתי, זה לא חוקי/ זה גובל באי שפיות תשים ת'שיט במיוט אחי" פלד ואורטנגה הגיעו לפוצץ, לבעוט, להוציא ת'עצבים להגיד – בואו הנה: אנחנו כאן,

רסיסים

מתחילה באוריינטציה ג'אז בלוזית, שרה בנונשאלאנט, בלי לרוץ לפני השיר: "אל תאמר מילה תשב בשקט/ פשוט תשתוק תנשום עמוק" ו"רק לפעמים שתיקה יפה לחכמים". הפסנתר הוודבילי – יונתן כנען, אדם בן-אמיתי בגיטרות, אדם עזרא הבס. מה חבל שזה השיר הכמעט

דילוג לתוכן