כמה מתאים השם (רעשקט) לסינגל הראשון של ההרכב. הצליל הווקאלי של מאור כהן (לא איש "זקני צפת") ונעם קינג אחיד, ייחודי, נינוח, הרמוני, המקצב – מידטמפו נעים, האווירה שמשרה הצליל הזויה, הזכירה לי עיבודים לורי אנדרסון. גם הטקסט הזוי: על
גילת הלל לקחה איזה טקסט שדוף על יחסים – הוא לא השאיר לה דבר. הלך בלי מילה. "הדבר מסבך את שנינו" ו"אתה לא מסוגל לפעמים לוותר" ו"אתה רק מתרחק ממני" כשהמוטו: "מתי כבר תלמד לאהוב". מעניין אם יש קורסים לנושא
היפ הופ שמתחיל מינורי, צליל גיטרה אקוסטית קלאסי מעודן עם ניחוחות ספרדיים. ג'ורג' עושה את זה בוידוי לא מתפרע, שיר שמתפתח נינוח, עד שהוא מגיע אחרי 40 שניות לקצב. על מה השיר? הבנאדם חרד מהצפוי, מייחל להגשים ולהפתיע – "אני
"הפזמונאי הלאומי"? חיים חפר, חרזן ופייטן בלתי נלאה, נישא על גלי ההיסטוריה המקומית (ב-1983 קיבל את פרס ישראל בתחום פזמונאות עברית) וכתב אותה בפזמונים. תגידו "צ'יזבטרון", תגידו "פלמ"ח", מלחמת העצמאות, "המטאטא", "תל-אביב הקטנה" "החמאם", "בצל ירוק" "התרנגולים", להקת הנח"ל, "קזבלן",
