פברואר ב20, 2008

פלונטר מהדורת 30 שנה כפולה

המיתולוגיה עובדת שעות נוספות ב-2008. הנה: מעלים באוב את פורטיס, הרוקיסט שהקדים את זמנו. המהכפן. הפאנקיסט הראשון. זה הכל נכון. זה קרה. ואנחנו ממשיכים לחגוג את פורטיס של לפני 30 שנה. אבל וליתר ביטחון, לפני שיצאתי לבארבי לחגיגות השלושים לפלונטר, ניערתי

בהופעה

בטרם אריקה באדו, נתנו לנו קרולינה והצמד קותי (מן) את סאבו לטעום משהו ממטעמיהם המוסיקלייים העדכניים, שנכנסו גם לדיסק הבכורה של קותימן.

מבול

מבול היא מילה מסקרנת. וכן, חלפה אצלי התחושה הזו שקרן החליטה פעם אחת ולתמיד להראות לכל מי שנפנף לה בזמרת מיינסטרים, שהיא יכולה להיות גם אחרת. והנה הקליפ.

הופעה חיה בהאנגר 11 ת"א

האנגר מפוצץ מקצה לקצה. קהל שמגיע בעיקר לבלות בתנועה. מסר? מסר שמסר. קצב, קצב, קצב. שחק אותה בגרוב אתני, ואם התכוונו לחאפלה קוסמופוליטית מלהיבה בלי יומרות – אז הם עושים את זה עד הסוף.

קותימן

"שדות באנגו" הפותח הוא  אטיוד פאנקי די סתמי שלא ממש סחב אותי להמשך האלבום. No Reason For You  עם אלרן דקל משפר את המצב. הרמוניה מצטרפת לקצב, ועדיין זה כגחמת הפקה, פחות יצירה.  מהמיי ספייס אני דולה: כלבוייניק  אופיר "קותימן"

דילוג לתוכן