מרץ ב10, 2008

זמנים

השיר מתחיל בהילוך רביעי ומעלה אותך על מסלול קצבי מבטיח. ההמשך גרם לי לרדת כמה פעמים לשוליים וכמעט לעשות תאונה. אני מבין שהאחים דורון מתרגשים. הם רוצים להגיד משהו חשוב בפיוט משלהם, אבל מרוב התרגשות יצא להם משהו מבולבל ומסורבל

שקט

 מה שתפס אותי בשיר הזה הוא השירה הרכה-מתגעגעת והמאוד מיוחדת של סיון טלמור (האם כבר שמעתי אותה בעבר?) בשיר אהבה שקט, קטן וצובט של ישי גזית, מפיק שחי ועובד בשלוש השנים האחרונות בניו-יורק, שבהבזק געגועים לארץ החליט להקים הרכב,  והתמזל

מקום בודד

 מיקי גבריאלוב מקונן כמו טרובדור אל-זמני על אובדן האהבה. למעשה – כשהאהבה פוגעת הבדידות עדיפה או בלשון השיר "יותר טובה" (מהאהבה הפוגעת) הבת שירה הוסיפה קולות, ומיקי מציע בלדה נוגה צנועה, אקוסטית למהדרין. "ועכשיו את רחוקה כמו כוכב שבשמיים/ את ליבי

שישי לפני הערב

הגעגועים לילד או לאהוב לא ידוע לפני שמגיע שישי בערב. ארבע דקות של ריגוש. ואני לא ציני. דורון מדלי כתב טקסט פשוט, סיפור שנוגע לכל מי שידעה געגועי צער. אין כמו שישי בערב, קידוש נרות שבת כדי להעצים את חווית

1. חשבון האהבה 2.אני רוצה למות על מיטתי

האם יש מקום לעניין מחודש בלהקת "האחים והאחיות" – 34 שנה מאז יצא אלבומה הראשון? שני השירים שהוקלטו לצורך האוסף מנסים לתת תשובה. "חשבון האהבה" (מילים: גידי קורן. לחן: גידי קורן-מוני ארנון)  – חריזה פשוטה/פשטנית בנוסח  "יודעת שאתה אוהב/ אבל

נושאת תפילה

פתיחה – פסנתר, קולות, קול תפילה. המואזין איננו כאן? ואז השרית: "גם אם פתאום הכל יחליט/ שאין לו כוח/ אני אשאר פה עומדת ונושאת תפילה"  "הכל יחליט" – זה מה? העם? "הכל" זה אולי ההוויה. היקום. אבל מה ה"הכל" הזה לעומת

באמת ומקרוב

מוקי מטיף לאהבה?  בדיוק. שירו איתו כמו במקהלת גוספלס בכנסייה. למעשה, הבנאדם חווזר לשאלות הנצח הנדושות. מה מגלה מוקי כשהוא שר "מה החיים האלה בלי לאהוב באמת ובקרוב",  וכמה הוא אמיתי וכן עם עצמו כשהוא שר  ש"אדם צריך לחיות בשביל אחרים"

נמאס לי ממך…

שחר נהרי זועק את הנשבר-לו-הזין ממנה. והמסקנה – לקום ללכת לחפש אחת אחרת במקומה. ההפקה לקחה את זה לרוק-פאנקי-פיוז'ן אנרגתי, ריתם נ' בלוז שפעם בשבעים השתמשו בו הרבה כולל צליל נשיפה שמוסיף תבלין.אז על מה בדיוק השיר? לא ברור!  הבנאדם כנראה צריך

יום הולדת לסופרמן

מה קרה לסופרמן? – "היום הוא לא מצליח להציל את עולמו שלו". מה שאומר: לא לעולם חוסן. יום הולדתו הוא גם יום נפילתו. גם אנחנו הישראלים נחשבנו פעם סופרמנים. גם הסופרמנים של הסינתיפופ כבר נעלמו מסדר היום של מוסיקת הפופ,

דילוג לתוכן