מרץ ב21, 2008

מה הבנאדם רוצה מעצמו? השיר מראה שהוא מבולבל ולא יודע: להמשיך הלאה כי אין זמן, לטפס על הרים, להיאחז בשירים, לרחף באוויר. והאם בכלל טעה. רוק מידטמפו, קול בריטוני נמוך, שמנסה להעביר את התחושה, אבל נשמע מאונפף, לא ממש מצליח

 מטפסת על ההר וחוצה את הנהר בשם האהבה. למעשה – כבר עייפה מלרוץ, משחקת עם האש בשם האהבה….  טקסט? המושג "אהבה" הוא כמעט מטבע עובר לסוחר. גם אשרוב מדברת על אהבה בקלילות כזו. מחכה לקיץ שיביא לה אהבה. ההמתנה לאהבה

לשם שינוי: שיר הלל לשמש. תודו, שהיא (השמש) לא כזו סקסית שהיא מקור משיכה לפייטנים, חרזנים ומלחינים. אבל לדודו זכאי היא בכ"ז עשתה משהו. מה שנקראה: נחה עליו השמש. למעשה, זה שיר על ה-Show  של השמש שמופיעה בתיאטרון הכוכבים ועל כוכב

 טונו המתגעגע אך הלא משתפך של גיל מוזס מצליח לתרגם תחושות: "חזרתי שוב אליך/ כשבוי אחריך/ מלא תשוקות מרובות, מלא תחושות טעונות". שיר ערגה שמדבר על שיבה לארץ ילדות, אחרי שנים של ריחוק ב"עולם לא מושלם". המלודיה נקבעת כבר בבית

 מדף יחסי הציבור, אני מבין שזה היה חייב לקרות, שהחיבור התבקש-התבקש-התבקש. והנה: סוף סוף ראשים יצירתיים מדברים. מהשיר שיהלי סובול כתב עולה תסכול חריף של יוצר שמרגיש כמעט עבריין ("חולם על עברה של צווארון לבן") ש"כותב שורה ומת מבושה", "רוצה

 רונית אדלר (30, באר שבעית לשעבר, תארים בכלכלה ובמנהל עסקים, זמרת תזמורת חתונות בארה"ב) שרה שיר עידוד עצמי שמתחיל באיזו מלחמה באופל "מפלסת דרך בחשיכה באור יום" (הבנתם את זה? אה, המטפורה- חשיכה באור יום) ובסך הכך, מטיפה לעצמה  :"לפתוח את

עשר שנים הלהקה הזו קיימת?  איך לא שמענו עליה?  לפחות הסינגל הזה מצדיק שהיא תישמע על תדר רוק ישראלי, שלא ממש קיים בין רוב תחנות המיינסטרים המסחריות הפושרות. (גאולה 34 – על שום שהיא הוקמה ברחוב גאולה 34 בפנימייה ע"ש שטינברג)

"כל כך הרבה זמן/ את לא קיימת/ אל תוך הלב שלך את לא מדברת/ איך צעקות / עושות לך שקט/ כשבפנים את נחנקת"   דורון גל ("פרפרים" בקדם האירוויזיון, הפרויקט של סופי צדקה, לחנים למאיה בוסקילה ועד עידן יניב)  מנסה

ורד קלפטר שרה שקט, נינוח, מהורהר על אהבה שלא התגשמה. תחושה כזו שעוברת – ביין ימים מתוקים למרים. הוא היה אצלה ואיננו. "ושוב אני חשופה בין קירות חיי". שיר של פשטות יפה. גם במילים, גם בלחן, בביצוע וכן, גם בעיבוד

  איריס אייל: נבל קלטי, מלודיקה, שירה.  גיא קרק: גיטרות, לעוד, שירה.  איב דורון: בוראן וכלי נשיפה, ויטלי פודולסקי – אקורדיון. עיבודים והפקה מוסיקלית: גיא קרק.   לא נגלה את אירלנד, אם נספר שעל ארצנו הקטנטונת ממשיך לעבור גל לא

שולי רנד עושה הילולה. בכפיים, ברגליים. יש רגע שבו מסלקים את הצער, מפוכחים לחלוטין. "אחותי, מה לענן הזה שעל פנייך/ מחי דמעה שבזווית עיניך אל תבכי". חסל פחד, אין יותר מה להסתתר. והוא גם מבטיח לא לצער אותה יותר.  ימים

איך היא תמיד מציירת לעצמה תמונה של אהבה מחבקת? "תמונה של אהבה מחבקת". מה דעתכם על הדימוי? לי הוא נשמע קצת מתיפיף, אם כי בהחלט סוג של הברקה. מה אפשר לדרוש משיר פופ נחמד, המוני ושבלוני? גילת  הלל היא זמרת שאינה

הוא ראה אותה בוהה מתוך מראה, היו לו חלומות להתחבר איתה. אם תבוא – יקשט את הרחובות. ביחד יעצרו את השעות. אתם יודעים מה: אני מתאפק. לא מכסח את הטקסט. הרי אמצא את עצמי לועס את מה שכבר אמרתי על

לרגע התבלבלתי. על הסינגל כתוב "חי תורן", אבל הביצוע – נשי. והנה באחורי הדיסק מצאתי: הזמרת היא לילה מלקוס. למעשה – א אחת האורחות בפרויקט "אנשים משתמשים" דיסק של שירים מקוריים ושירי משוררים שאת כולם הלחין חי תורן. יונה וולך כתבה על הפער

היא יוצאת לדרך חדשה על דרך ישנה, מצד שני:  חלומות הופכים לאשליות ומה הפלא שהיא לבד בחדר, צועקת לקירות (בתקווה שהם יבינו…) וטוב שהוא נמצא שם להחזיק לה את היד שלא תישבר.  אורן איתן: מה חטאה מנור שבת שהעמסת עליה

אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא. וְרָחוק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ: קָמוּ בָנֶיהָ וַיְּאַשְּׁרוּהָ. בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ: רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל. וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיּופִי. אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל: תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ. וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ.     שלמה גרוניך

הקטע הראשון  Je Ne Sais Quoi, הוא שמונה וחצי דקות של אלתור בזרימה מלודית, שמייצרות תוגה יפה. שתי הסוויטות שאנריקו פיירנונזי (פסנתר) את מארק ג'ונסון (בס) מציגים כאן הוקלטו חי בלוזן Laussane ב-1990. פיירנונזי, פסנתרן ג'אז איטלקי יוצא מהכלל, בעל