אפריל ב2, 2008

רצה הביתה

"את רצה הביתה אל השקט ששומר אותך", שרה-זועקת קרן פלס. שקט אין בשיר. יש סערת חושים ומערבולת רגשות שממלאת כל חלקה בשיר. לא סתם סערת חושים אלא דרמה שמתפתחת. מונולוג על יחסים שגובים ממנה מחיר גבוה, עד שטוב ועדיף שקט

כי הם חיינו (קדוש)

לאה שבת נושאת תפילה. "תפתח לנו שערי תשובה/ בחסד האהבה/ תאיר בנו תקווה/ קדוש קדוש קדוש שמו". וכשלאה שבת נושאת תפילה, נדמה לי שהיא לא צריכה לעשות אודישן מול ועדת קבלה בשערי השמיים כדי לעבור את שער התשובה. היא התקבלה. עברה

סינדרלה

מדי פעם צצה לה עוד איזו שלישיית או רביעיית נשים שמנסה להיות אטרקציה חדשה. הבנות נחמה עדיין לא מהוות מקור לחיקוי, אבל הכי פשוט לצרף קולות וללכת על הכי פשוט, שקוף, קליט. הגימיק הפעם הוא של אבי גואטה (האיש של

זה ירדוף אותי

היא לא עונה, נוטשת, אורזת, והחדר קודר, ולא קל כלל וכלל. קיטש? ואללה. אבל כששמעתי את המנגינה והביצוע של התאומים לבית אבזירוב, (בני 23, עלו מברה"מ בגיל 7, גדלו בקרית גת והשתתפו במקהלה המקומית לצד נינט טייב, נמנו על המתמודדים

האמנם את תלכי בשדה, פרויקט "עבודה עברית"

מה לסרנגה ולשיר הזה? האיש מגיע ממועדון הזמר הים התיכוני. רגיל לשיר ביוונית, לבדר על צלחות מתנפצות, להרגיש דולרים ירוקים מתחת לנעליים. וזה שיר טראומה שחווה אלברשטיין שרה ב"צמח בר" – שיר על הליכתה הבודדת בשדה הרטוב, על ניסיון לחוש את

אתה יכול

מה זה "לחן עממי יווני"? מה אין מאחורי המוסיקה הזו מלחין? אין למי לתת קרדיט? אבל ככה זה אצלנו: אנחנו אוהבים את "הלחנים העממיים" האנונימיים עד שיבוא המלחין הלא אנונימי ויאמר – זה שלי. מדהים. מילים לא בעיה לחבר לכל

אם לא את

בכל דקה או שתיים הוא מודה לאלהים שנתן לו אותה. יפה ומיוחדת, חמה ומפנקת. יואב דגני מנסה להתחמק מהרכות הבלתי נסבלת בעזרת צליל מינורי של חמימות המפנקת במנגינה ובסאונד. אבל למרות שזה מגיע עם מרקם של קצפת מתוקה, עם טונים

בוא קרוב

סערת הרגשות שעוברת על דנה גרובר (לא ברגר, גרובר) יוצאת ממקומות שמתחת למיתרי הקול. האמת: המילים לא כל כך הגיעו בביצוע המסתורי הזה – הן טיפה מתערפלות (הוא הלך מהלב שלי … נמאס לי להסתתר…מי אתה בכלל… ולמה קר לי כאן"..)

כוכב נולד

הטקסט תמים, פשטני, סתמי, לא אישי – "כוכב נולד כדי להיות לבד/ לא מתלונן/ ומתבונן בעולם/ חייב תמיד ליצור מגע". נו, באמת. מה לאברי ששון וכוכב נולד, ולמה הוא צריך את הטקסט הזה? מפתיע שהוא שר את השיר בנימה קודרת,

מה יהיה

על הדיסק לא מופיע שמו של המעבד/ מפיק, אחרי הכל ראוי לדעת מי עמד מאחורי ההפקה הזו שאותה הוציאו לפועל נגנים מהשורה הראשונה – אבי סינגולדה בגיטרה, אבי יפרח בגיטרה בס, אשר פדי על התופים. מצד שני אולי לא צריכים

זה רק אני ואת

מעניין לדעת כמה זמן מחזיקות ההבטחות של הגברים בשירים – הם צועדים לקראת המחר החדש, מבטיחים  לה שלעולם יהיו שלה ו"רק שלך לנצח לצידך". מוטי ברגיל שר את השיר לרגל נישואין. שיהיה במז"ט. הסטטיסטיקות מראות שהמציאות לא כזו אידיאלית: יש

במקום הכי נמוך בתל-אביב, פרויקט עבודה עברית.

זה חידוש! תחושה שהשיר הזה ממש המתין לעיבוד הקלאב-דאנס של אלי אברמוב ולביצוע הסהרורי של האינטרנשיונל. זה לא רק הקצב. זה ההבעה הנרגשת והמתרגשת וההזויה-סהרורית משהו, בניגוד הזה בין תחושת הנמוך בעיר הגדולה בשעת ליל לבין האהבה. שמיר הביעה כאן

אמנם

קול רך, מעט מלנכולי, שר געגועים לאהובה. אני כותב "מכאן" אליך, שר אבי מזרחי (29, בוגר "רימון") בטון עגמומי ותמה – מה הפסיד כשויתר עליה. ומה עבר עליה, ואם היא חושבת עליו כפי שהוא חושב עליה. אני יכול להגיד בלי