אוגוסט ב2, 2008

לא שווה לבכות, צוהלת מרגול. לא כדאי להישבר, מציעה למושא שירתה, כי בחיים במילא עוברים הרבה. אז נכון שאף אחד לא יודע מה מסתתר בלב שלך, ואת מנסה להסתתר מהאמת שלך, אבל במילא שום דבר לא יעזור – תתעוררי מהחלום. אז

השיר נפתח בשירה מקהלתית, קצב אפרו, והנה מגיעה גלי עטרי הלירית, ומתברר שהשיר מחולק לשניים – קטע לירי – שעוסק באישיות שלו, וקטע מקהלתי קצבי שמתמקד ברצונות שונות שלו,. לרגע יש הרגשה של בלגן. לא התחבר לי. פתאום נאלצתי להיפרד

אז מה קרה מהיום שהוא הפסיק לחייך? לא הרבה. הוא מסתגר, לא מוצא זמן להתנתק מהרע. אביטל לבני שרה על זה בקול מלנכולי. כותב הטקסט מנסה להתחכם עם המושג "זמן" – פעם זה זמן קונקרטי, ("ביום הזה") לעומת זמן מטאפורי