Lollipop לוליפופ
מיקה הוא אחד הדברים הטובים שקרו לרוק בשנתיים האחרונות. הסינגל ה-6 (!) מאלבומו מראה בפעם המי יודע כמה, שלפני ההפקות צריכים מוסיקה, ומיקה מחזיר לפופ את המהות שלו. כאן בעיבוד מצוין לקולות.
מיקה הוא אחד הדברים הטובים שקרו לרוק בשנתיים האחרונות. הסינגל ה-6 (!) מאלבומו מראה בפעם המי יודע כמה, שלפני ההפקות צריכים מוסיקה, ומיקה מחזיר לפופ את המהות שלו. כאן בעיבוד מצוין לקולות.
קאטי פרי Katy Perry – נישקתי נערה. לנשק אותה: רק עשרים ושלוש, ואיזה עוצמות. מה חשובות המילים, תן לקצב למנגינה החדפעמית לעבוד.
שני די ג'אים גרמנים מההרכב Cascada הפעילו זיקוקין ברחבות. דאנס טרופיקלי מסעיר. אין מה להתווכח. איזה דאנס מסעיר יצא להם.
Ne-Yo הכי קרוב ללהיט השנה. ריתם נ' בלוז מלודי מכניע. לא פלא שהוא היוצר מפיק הכי מחוזר-מבוקש מריהאנה דרך ביונסה ועד סלין דיון. קליט, אנרגתי, גרובי.
ריהאנה נשמעת כבר כמי שמתוכנתת להצית את הרחבות בעוצמות הקצביות שלה. יש לה את זה. מה עם טיפת נשמה. אבל מי צריך נשמה כשזה אובד על כל החושם.
מהאלבום הרביעי שלה. פופ הרמוני מזן משובח. הסינגל השני מהאלבום המדובר. בריאן אינו היה פה.
ג'ייסון מראז, סינגר סונגרייטר ידידותי, מחניף, מחבק. בקלילות המאוד נסבלת שלו, מגיש את הסיפור שלו עם המון תשוקה והבעה אישית, וכאן עם אלמנט של של מוסיקה אפרו-קאריבית שמתקרב לרגאיי. ג'ייסון מראז ason Mraz – We Sing, We Dance, We Steal
תוכנית האמריקן איידול 2007 סיפקה עוד זמרת ריתם נ' בלוז לבלדות מלנכוליה, קול שנמתח את קצה המנעד, וכשמצטרף סטאר ריתם נ' בלוז כבראון – נולד שיר עם סחף רגשי ענק.
איש הבלאק אייד פיז אינו מפספס גם הפעם – להיט גרוב פאנקי נהדר מאלבום הסולו שלו. הרטברייקר אמיתי.
מהאלבום Doll Domination, מתוכנתות החתלתולות, קצב רצחני , צעקה ברקע. מה קרה? עברייניות ריתם נ' בלוז. מסחריות מפחידה.
גרסה ללהיט מאלבומה האחרון של הרכב ההפקה שלה Freemasons שמכוון את קיילי ישירות לדאנס פלור. עושה לרגליים יותר מאשר לנשמה. והסאונד – חבל"ז.
כולם רוצים לשיר דילן, אבל מעטים מסוגלים לעשות את זה, שהרי רוחו מרחפת מעליהם. לשיר דילן זה להישאר נאמן למקור וגם להעביר משהו מעצמך ובמיוחד כשמדובר במשורר פופ כל כך ייחודי ומיוחד כמו דילן. האוסף הזה מפסקול הסרט הביוגרפי של
דאפי מביאה משב רוח חמים מסוף השישים, תחילת השבעים. הוא להיט סול במלוא מובן המילה. וכמו אצל מיקה, גם כאן יופי של חזרה לשורשי הפופ הריתם נ' בלוזי.
עוד איימי ווינהאוז? קול בתולי שפתאום מקבל בשר ריתם נ' בלוזי. שום דבר לא מתוק בי, שרה גבריאלה, אז יש בזה משהו מתוק אבל מתוק מזן משובח. מאוד מיוחד, השיר הזה.
טימבאלנד כבר שיחק אותה עם החבר'ה האלה עם הלהיט הכי מורד בכל הזמנים Apoligize, וזה הסינגל השני. להקת בנים, סחף רגשני, קצב ומנגינה שלוקחים אל המקומות הנכונים של הטיאייג'רז שכנראה עסוקים גם ברגעים אלה להוריד. ששוב שיחק אותה, הטימבאלנד. להיט.
מה יש פה היפ הופ? הראפר פלו רידה שר "לו, לו, לו", מתכון גרוב שעושה טוב בעיקר לרגליים. הראש יכול לנוח. נמוך אבל חמוד.
איך להתווכח עם הדבר הכי חם בסצינה ההיפ הופית. לא רק שאני לא מתווכח. ליל וויין הרוויח הכל ביושר כולל פרס האם.וי.ווי לז'אנר הזה. . היפ הופ כזה "ברייקי" שמשתמש יפה בפלאי הטכנולוגיה, ברייקביט, סינתוזי קול, הרמוניות קוליות.
זמר ומפיק בריטי שהשתלב בתעשייה האמריקנית בלהיט קצבי מעובד יפה במעבר מגיטרות לכמעט אקפלה בסיום. שחור ומאוד מוזהב, והצרפתים רוקדים את זה הרבה.
יצוא ישראלי מוצלח מאוד בתחום הדאנס טראנס כאן בגרסה מוצלחת ללהיט של ,White Stripes שהצרפתים מאוד אהבו. מתחיל בלופ גיטרה, ממשיך ליופי של בס ליין, קצב הקשה מטרונומי – ללא פשרות. סוחף.
גואטה הוא מגה מפיק דאנס, שכמעט כל מה שהוא עושה הופך ללהיט מזהב או מפלטינה. אין לי נתונים על ההצלחה של הלהיט הזה, שמשדר פשטנות פופית קצבית סוערת וסוחפת. לא הרבה מעבר.
חידוש דאנס אלקטרוני ללהיטה המוכר של פרנס גל מהשמונים. ואכן – מחדשת, אבל אינה מתכחשת ללהיט ההוא. הקצב והאלקטרוניקה משדרגים.
הקומדיה בבימויו של ג'ייסון רייטמן הולידה פסקול שירים באוריינטציה של בלדות אמריקניות וגרסאות שונות לקלסיקות. ה – Sonic Youth מציעים גרסת אמביינט הזויה ל"סופרסטאר" של הקרפנטרס שמישהו כינה פאז-פולק.