נובמבר ב22, 2008

פסטיבל הפסנתר מארח

לבוש הדור, כל מיני תליונים וקישוטים, מתרגש. הקהל קיבל מעין שירונים. אופנאי מבוקש, עלה לשיר שירי משוררות בפסטיבל הפסנתר. יכול להיות שזמרים מחציני הבעה ורוויי פתוס כמו כספין זה זן נכחד מן העולם, וזה אולי היתרון הגדול של יובל כספין.

סטיבל הפסנתר מארח

לבוש הדור, כל מיני תליונים וקישוטים, מתרגש. הקהל קיבל מעין שירונים. אופנאי מבוקש, עלה לשיר שירי משוררות בפסטיבל הפסנתר. יכול להיות שזמרים מחציני הבעה ורוויי פתוס כמו כספין זה זן נכחד מן העולם, וזה אולי היתרון הגדול של יובל כספין.

פסטיבל הפסנתר מארח

  לא הרמתי גבה. לפני איזה עשר שנים יצא לי לשמוע את יובל כספין על במה אחת עם ריקי גל ב"לוגוס" ז"ל בנחלת בנימין. חשתי אז שמקנן בו זמר, שחייב לפרוץ. בפעם השנייה פגשתי אותו בערב פרזנטציה של עדי כהן בהאוזן

ימים אחרים

יואב דגני פותח במשהו כמו: שמיים בקשו רחמים עלי, אלהים עזור לי, כל הזמן מפחד או פוחד (לשון עברית זה לא הצד החזק של דגני), ובסוף הוא (אלהים) ישמע אותי ושער גן עדן יפתח בפני.   הוי. אנחנו במבוא לתורת

בין האש ובין המים ההופעה

פסנתר: עמית הראל תופים: אלי בן שושן גיטרות: נועם בורג גיל לואיס בס: בנצי גפני יקולות: שירה כהן הפקה מוזיקלית: עמוס בן דוד.   שירים: למה לא תבואי, רק אתמול, סוף העונה, לאן, ואולי, בין האש ובין המים, שיר שיביא

דילוג לתוכן