דצמבר ב4, 2008

ההופעה

טים האוזר, שריל בנטין, אלן פול, ג'ניס סיגל. פסנתר וניהול מוסיקלי: ירון גרשובסקי.   מבחר שירים: Doodlin, You Can Depend On Me, Route 66, Java, Tisket, Corner Pocket, Airmail, Tutu, Joy Spring, Mahogony, That Is The Way It Goes, Groovin,

מריח כישלון

"אם היינו בתוך סרט, את היית עכשיו יוצאת אלי מחבקת, מנשקת עד שזה עובר"   הנה בא השאנסונר הבא  של הפופ הישראלי. אני שומע טונות של סינגלים על נושא משבר הבינו-בינה. בדרך כלל זה משהו בין התייפחות דביקה על מר-גורל

מאבד אותי לאט

היא זוכרת איך שפעם היה ככה וככה, עכשיו אורזת מזוודה, ודווקא אחרי שהם רבו מתנגן בה שיר אחר ויש גם דמעה למחות. אנחנו במדור ליצור  מלודרמות כאילו-נוגות. את הגבול בין אמת למניפולציה רגשית אפשר לחצות בקלות ולהיכנס לשדה מוקשים של

הבלדה למחלקה להלבשה תחתונה

ברור שאם נדלקים על צעירה שעובדת בחנות במשביר – אז רצוי שזה יהיה במחלקה להלבשה תחתונה. אני מניח שגל תורן לא יצטרך לשכנע אותי שבהלבשה תחתונה יש משהו מסעיר יותר מאשר בסתם הלבשה נשית עליונה.מצד שני: מה הוא עושה שם

פורטוגל

הפתיחה מכניסה למוד סמבאי  מידטמפו. המזמרת בשיר (מיקה שדה, כוכב  נולד 2) כבר מוכנה להתחתן איתו. אלא משהו השתבש. אולי בכלל פוחדת מאהבה. בורחת. בודדה. מבקשת שיסלח ובקיצור – שייקח אותה איתו. אילו אני הגבר שממולה, לא הכי בטוח שהייתי

שביתה

זה נשמע כמו שיר מתוך מחזמר או אופרה. יוסי נבו גייס את הזמרת יעל לויטה לדואט כדי להוציא לפועל שיר נגד שביתות. הדף המצורף מספר על זמר "בעל תודעה חברתית", שעשה חשבון כמה עולה למדינה כל שביתה במיליארדים ובמפוטרים. השיר

דילוג לתוכן