דצמבר ב27, 2008

פילוסוף

יום שבת מגיע, מלביש אותו "באור כחול של חסד" (יפה, לי חסד עושה דווקא קונוטציה של לבן מלאכי), החלום שמתגשם עם בוא הקשת עדיין נמצא בסיפור האגדה, בינתיים בלב נחתו פרפרים של אהבה, ככה שהאור הכחול של החסד פלוס פרפרי

קופסא שחורה בשקט בשקט

אביטל זלטנרייך מספרת בקול עדין ומהורהר סיפור על  מגע בינו-בינה שלא צלח. בשקט בשקט הוא הפיח בה רוח חיה, גנב את ליבה. אבל היא לא ידעה למה פתאום כל כך קר לה, ומצד שני בכל זאת לחשו להבות בתוכה. אז

לחזור

רגב דהן מנסה לתחקר נפשו בסיטואציה של פגיעה-התרחקות וניסיון להתקרבות. "לא ידעתי שהיום יהיה כל כך ארוך/ ולבד כל כך שקט לי גם ככה/ אם הייתי יודע לא הייתי פוגע ושוב מתקרב" דהן מצליח לתאר את הבדידות במצב משתנה –

דילוג לתוכן