ינואר ב15, 2009

נתנאלה

מיהי נתנאלה? מה העיסוק הזה בדמותה החמקמקה?  שמה שלא נקלט, המראה שלה שאף אחד לא ידמה לו. רון דגן משחק משחקי הזיה בדמותה. משהו לא הגיוני קיים בהווייתה, בעצם קיומה, כמו שאומר השיר. המוסיקה של  דגן (30, ממושב בית נחמיה)

אסיר בחייך

אלון צדוק, חרזן לענייני אהבה, מסר לקובי שי עוד כמה צירופי מילים על ענייני אהבה: משהו כמו – אני עפר לרגלייך, מאוהב חבל"ז, וכשאת נוגעת בי – הכל נעלם, אל תשפטי אותי ברגעי חולשה (שזה מה?) ואז בא דימוי המחץ –

לא מצאנו אז כתבנו

שיר מתחיל במצוקה של מחסור במילים. הרי כתבו כבר על הכל  – "על כאב וגם על עצב/עם או בלי חרוז  מתאים",  והנה זה קורה גם לצמד עם כמעט 40 שנות מוסיקה ביחד, שמחפש בנרות שיר חדש לחידוש מסע הופעות שמתגלגל

כמו משוגעים

זה מסוג השירים שעליהם ייאמר: למה להרוס? למה להרוס מנגינה יפה על טקסט רעוע? שיר שעוסק באהבה טהורה עושה סטייה פתאומית לענייני אקטואליה של מלחמה, כאשר הניסיון לחבר – קלוש ורופף. טל שגב פותח את השיר ב"לפעמים כשנגמרות לי המילים/

הגשמה עצמית

אריק ברמן נוגע באירוניה במימוש הפוטנציאל האישי,  שיר על מילוי ציפיות, על הדרך להגשמת החלומות, שכוללת מסיבה עם "המי ומית" ב"ביצה המקומית", קשר עם מעריצים ("אוביל גדודים של נוער במלחמה הקיומית"), תוכנית אירוח בטלוויזיה ("לשמאלי סוכן ביטוח, לימיני איזו דוגמנית/

דילוג לתוכן