ינואר ב28, 2009

Teen Idol אייטיז ברטרו

לפני כמה חודשים היה כאן פול אחר, אלא שעל הפול הזה (מקרטני, כמובן) לא דיברו במונחים של "רטרו", למרות שהוא הגיע מהשישים ומהשבעים. פול יאנג הוא כבר רטרו, הגם ששיאי הצלחתו מייצגים רק את האייטיז. הסבר? יש להיטים שמשקפים תקופה, אופנה. יש מוסיקה שהיא לנצח.

פתוחים לאהבה

להישאר פתוחים לאהבה בלי חשבונות. פשוט לקחת את זה  כמצב שיכול להביא לתוצאות. שלום חנוך משמיע קול (צרוד) וצליל רוקנרול חדש. אין כאן רומנטיקה. ההצעה נשמעת כמו איזשהו דיל שהוא מציע לעזר לעשות שינוי בסדר היום. נושא ההצעה: יחסים ללא

הופעות בישראל

החצוצרן והמלחין פאבּיו מורג'רה (נאפולי / ניו יורק) ממייסדי "גרוב קולקטיב" מגיע למופעי מחווה למיילס דייויס במסגרת סדרת ג'אז חם. פאביו מורג'רה (Fabio Morgera), יליד נאפולי (1963) פועל במסגרות מגוונות בניו יורק מאז עבר להתגורר בה ב- 1990. בשנים הראשונות

ראיונות עם חברי הלהקה

יזהר אשדות הציע להחליף תפקידים. אבל היצר העיתונאי שלי הכניע אותי גם הפעם. לראיין אותם היום, 29 שנים מאז שאני מלווה את הלהקה הזו. איך להגדיר את זה – כייף נוסטלגי.  תיסלם חוזרת – מהדורת 2009

לא לבד

צליל אקוסטית מקדם פני קריאתו של בן שבט יהודה שקורא לקולקטיב להתאחד – כדי לא לוותר על מה שהעם הזה השיג בסופה של דרך חתחתים ותלאות. תומר מזרחי כורך אלפיים שנות גלות וארבעים שנות נדודים במדבר וכל הסבל והכאב שעבר

עכשיו הכל בסדר

צליל האקורדיון בפתיחה (משה לוי) נשמע פראזה מ"מון ריבר" הותיק. הטון הנוגה של סי מוביל דווקא למסר אופטימי – "אין כאב שהזמן והחיים לא ירפאו". אשרי  וטוב להם לרואים את החיים מהצד הבהיר, מאמינים שיהיה טוב,  שאינם מתייאשים גם בעת צרה.

לא נרדם (אשתי היקרה)

גריילסאמר שר על אהבתו לאהבה, לאהובה. הכתובת: אשתו היקרה והגעגועים אליה. יש לו מה לספר בעניינה.למשל: שהיא גורמת לו לנדודי שינה, שהוא רוקד לקצב דפיקות הלב שלה. "אני מכור לאהבה, ואת לובשת את שמלתה". גריילסאמר עושה סלטות מילוליות כדי להבהיר

שו'יה שו'יה

עמרי גליקמן: שירה. שלי גליקמן: קלידים. רוון ליניאל: תופים, מיכאל גיא:בס   רגאיי ג'אמייקני מהוקצע ויללות הילולה הם האוברטורה לשיר מרקיד שאומר משהו – לא הכל נורא. אפשר להפיק גם טוב מהרע, לפעמים האהבה מרקידה את העצב,  והטוב בעלילה הוא

67'

בני בשן מעמיד את זמן המלחמות הנצחי, המיתולוגי הגדול מול הזמן האישי-פרטי הקטן. "איפה היינו ב-67' ומה כבר עשינו ב-73' (מימד המלחמות הגדולות), איפה היית ביום שישי זה הזמן להילחם עלינו" (אפיזודת המלחמות הקטנות). נשמע לי שקוף להשתמש במילה "להילחם

בין השורות

אמדורסקי פותח: "זורם חלק כמו מים/ שורף חזק כמו אש, תופס אותך בינתיים, נוגע על יבש…" מול הזרימה הקודרת רומנטית משהו שלו מגיעה במעין תשובה קלילותה הקיטשית החמודה של קרפל שמתחברת למכונת הקצב האלקטרונית – "עבור עלי כמו מים, טייל

לפני שהכל נגמר

כל עיר והכוכב הנולד שלה. גם בחדרה הייתה תחרות, וחלק מהשופטים של הכוכב הנולד המרכזי ועוד כמה נותני טון בתקשורת הגיעו לגזור עוד קופון ולהכתיר את אור טילינגר. לא שמעתי את הביצוע לשיר שעשה אותו  כוכב נולד לוקאלי ("פגישה לאין