מהלך הקשבה אחת, והצלילים מהלכים עליך קסם. אמביינט אקוסטי מנופי איסלנד. ללא מילים, שמימיים, לעיתים קולות מקהלתיים "כנסייתיים". מזכירים את Thursday Afternoon של אינו, אבל במרחב הרבה יותר גדול. צלילים שיופיים אינו ידוע. איכויות שמתעצמות מהקשבה להקשבה. מחלחל אל מתחת
עד כה, לילה מלקוס זוהתה אצלי, ואני מעריך שלא רק אצלי, כזמרת של קצב דרום אמריקני בידורי, שלקוחותיו הסתמנו כמשהו בין ועדי עובדים שיצאו לנפוש באילת ובים המלח ובין צרכני שמחות סוג משהו. ממש אין לי שום דבר נגד. גם
ובסוף השיר בא לך לשאול: והיא ידעה שהיא כזו, שליבו יוצא אליה, שהוא בקושי נושם, שאהבתו היא ללא סוף, שהוא מרגיש איתה גן עדן. רמי לב חיבר אוסף קלישאות לשיר אהבה ומסר אותם להברי. אלהים יש בשיר? יש גם יש.
"מחכה כל חייך/לדבר הגדול/שאולי הוא יגיע/ וישטוף את הכל/כמו שציירת במכחול/על דף לבן בגן/אמא, אבא, ילד, אוטו ובית קטן/רק שכחו לספר לך/אם החיים הם ציור" חן ליאוני מביעה תחושה של פספוס. נדמה לי שגם לה לא הכי ברור מה בדיוק
