משביהן של תחנות הרוח של שם טוב לוי חוזרים מדי עונה או שתיים ומענגים מחדש. יש תחנה אחת מ-1977 שנקראה "ששת", הרכב שחלקו הגיע ל"הפסנתר מארח" בסוזן דלל, מרגע שיהודית רביץ עלתה לבמה והצטרפה לשם טוב לוי לשיר "בלילות הסתיו",
שירים: התחלות, העיר, שירי הדרך, בן – אדמה, שיר של אחרי המלחמה, נועז נועז מדי, יכול להיות שזה נגמר, בלילות הסתיו, ענבלים, שבע שמיניות, לו באת, סמבה ברגל שמאל, שיר. שם טוב לוי: פסנתר וחליל. יהודית רביץ: גיטרה ושירה.
זה קורה כל פעם מחדש/ לצידך אני כל כך נרגש/ המתוק שבעינייך/ הדבש שבשפתייך/ זה עולם יפה שלא אשכח// צמא אלייך כי בלעדייך/ החיים שלי כמו סרט משוגע/ צמא אליך לאור עינייך/ בשבילך מוכן למות מאהבה// באת אלי כמו רוח
דוונדרה בנהרט. אל תנסו לקטלגו. חבל על הזמן והמאמץ. משימה לא אפשרית. פעם בימי Oh Me Oh My הוא נחשב פורץ דרך בפופ האמריקני האלטרנטיבי. המוסיקה מתעתעת. ברזיל. רוק. ג'אז לאונג'. פסיכודליה. יליד ונצואלה שלוקח כל סגנון אל מחוזותיו האומנותיים.
משפשפים את העיניים? ממששים את עצמכם? שרהל'ה שרון, "והפרחים לצה"ל", הכוהנת הותיקה של השירה בציבור, אשת השירונים הנצחית – במעוז הרוק התל-אביבי? ההיה הדבר או חלמנו חלום? שוחחתי לא מזמן עם מנכ"ל היכל התרבות על כך שמעוז הפילהרמונית והמוסיקה הקלאסית נכבש
