דצמבר ב18, 2009

דקות מאושרות

ושוב שאלת הנצח – מהי אהבה. כהרגלה היא לא ברורה. אבל יש מי שרואה אותה בעיני רוחו. אייל אבן צור יבנה "דקות מאושרות" לו ולה, עד שהיא תוכל לראות גן עדן עלי אדמות – בו "ילדים צוחקים רצים יחפים" (תום

לחיות

היא בעולמה. הוא בעולמו. שני קווים מקבילים. היא עטופה בחיוכה, כלואה בקליפתה, מתפלספת על הרע מהזווית שלה. הוא את האמת ראה במקום אחר, שממנו אנשים לא חזרו, שבו נחשב מת. אבל בחר לחיות. מציע גם לה להפסיק "לחפש תשובות" –

מה אעשה עכשיו?

מהו אושר? Happiness בלעז – משהו אחר?  הפלגתי עם קרולינה אברץ במסע של כשעה לברר האם האושר שוכן בביתה או שהיא עדיין בדרך. המילים נשלפות מתוך העטיפה, כל שיר והדף הנפרד שלו. אריזה ששום הורדה באינטרנט לא תוכל לשחזר. קרולינה מספקת חבילת

דילוג לתוכן