ינואר ב4, 2010

לגעת בך

עזבה אותו, נטשה אותו, השאירה אותו עם זיכרון רוחני ופיסי (ריחה בשמיכה), וכמעט שלא הצליח לגעת בה. חלפה בהבזק מחייו.  איך עוללה לו את האסון האישי? אבל מתברר שהמצב לא נורא להחריד – הוא כבר נרגע קמעה, אפילו "מתרגל את הלבד", יענו במצב

צלקות ופצעים

"בואי אלי בואי אלי בואי אלי/ אל גן החטאים/ נשקי את שפתיי פקחי את עיניי אחזי בידיי/ עכשיו כשאין בי אלוהים/ רק תאהבי אותי ככה בלי ברירה בלי הגדרה בלי תנאים/ אבל תמיד את בורחת/ תמיד זה רע תמיד צלקות

אני וכל המחשבות

"סתם התחשק לי לראות אותך היום/ להשלים את החלום שלא נגמר"   נועם פנחסוב שקוע בכל מאודו ונפשו בלאהוב, נמצא במעגל סגור. מתבשל בצערו. מנסה לגעת, להרגיש את האהבה/אהובה. לאורך האלבום, המאזין נדרש לחבור לרגשותיו, לגעגועיו, לאכזבותיו, לחוסר בטחונו, לניסיונותיו לתאר

דילוג לתוכן