נוסחה שעבדה: לוקחים מזמורים גרגוריאנים, מעטרים אותם בעיבודים אלקטרוניים, מוסיפים נזירים בלבוש ימה"ב בתמונה ובהופעה, והתוצאה מנצחת. המלחין הצרפתי אריק לוי המתמחה בתזמורים מוסיקליים שמימיים בנוסחי האמביינט ניו-אייג' של אניגמה ודיפ פורסט מרחיב את ההתנסות למוסיקה קלאסית – ויואלדי, ורדי, מהלר,
רציתי לשמוע את דעתו של נתן זך על מוסיקה ישראלית עכשיו, אפרופו מפגש איתו ועם נורית גלרון לקראת אלבום חדש, שבו היא שרה משיריו. זך מזג לעצמו כוסית יין אדום והתלבט מה חריף יותר לומר – "דרעק" או "זבל". ואחרי
יש לי הצעה לאייל גולן: למה שלא תנסה לכתוב בעצמך? מה הבעיה? זמר עם נשמה כמו שלך, עם ניסיון ענק של שנים יכול להגיע לשירי מצהלות יותר איכותיים מאשר זה ששרבט שלומי חן. נשיקה קטנה, אהבה גדולה, כשפים, קסמים וכל הבבל"ט.
החיים קשים, נאמר בקלישאה הכי איומה. אבי בניון יוצא לחשבון נפש, שהוא פועל יוצא מהחיים – כאב, אשליה, חיים של גוף ללא נשמה, הכל עצור בפנים. נפש דואבת, דם ניתז, מוצאת נחמה בבקבוק, כי איננו יכול לצעוק את מה שבפנים.
לצורך הגעה לרוחני-עילאי, ל"הדבר האמיתי", עושה רועי נחום שימוש בדימוי גברי כוחני לא מוצלח: הגוף ישמש "רכב" להגיע לשם. ואם כבר "רכב" – איך הדימוי מתקשר ל"לא לשלוט" – כי אם אינך שולט על מסלול ההגעה – למה "רכב"? החלק השני
הטרובדור ג'וני שועלי חוזר אחרי "7 שנות שתיקה" מבשרת המדבקה על הדיסק. שתיקתו של ג'וני שועלי לא רעמה, ואחרי השיר הזה, רצוי שתימשך. קודם הטקסט: מה שועלי רוצה? מה בדיוק "הצעירים בדיוק צריכים ללמוד?" נשמע כמו הטפה של פולניה מזדקנת.
