ינואר ב26, 2010

בארבי

ליל שבת, ינואר 2010. בארבי מפוצץ. אזלו כל הכרטיסים. הופתעתי. נכון שאוי ואבוי  ביקרה כאן בעבר ואינה אנונימית. מצד אחר – שם לא הכי סקסי שמקורו ביידיש, וגם לא להקת חובה שממתינים לה בקוצר רוח ומכינים כרטיסים חצי שנה מראש.

הישראלי האחרון

עיבוד: רמי קלינשטיין, המועצה, אייל ליאון קצב. הפקה מוסיקלית: אייל ליאון קצב, רמי קלינשטיין והמועצה. קלינשטיין שר את התובנות של יאיר לפיד על תחושות של הישראלי ה"ממוצע". יש משהו בעייתי בהתרפקות על המדינה שהלכה לנו. על חלום שלא התגשם. כל

ואז בא לנו

"זו נפשי את נפשך אוהבת/ ארוגה עמה בשטיח מוות// חוט וחוט בצמר שתי וערב/ מצטלבים בו כמו הבוקר והערב// נפגשים ונפרדים ללא חדל/ זה עולה וזה יורד לו בגלגל// גורלנו כך יהיה שלם/ יחד באנו, יחד נעלם" שיר סיום בדיסק

לואיזיאנה

מהשיר של אריק ברמן מבצבצים געגועים לאמריקה של פעם. גם נפשו של כותב שורות אלו, בהיותו נער, יצאה אל הצלילים שהגיעו משם, התערובת של סינטרה-אלביס- צ'אק ברי- פט בון ואחרים מחוברת לסרטים של אז. מוסיקה וקולנוע משם – חיינו כאן. הגל ההוא

דילוג לתוכן