פברואר ב21, 2010

כמה טוב שבאת הביתה

"כמה טוב שבאת הביתה" – כמה טוב שנינט  טייב עלתה לשיר את השיר ב"התחנה השניה" של שלום חנוך בהאנגר. נדמה לי שהוא התרגש לשמוע אותה.

בנים בנות

כולם מחפשים אהבה, בלי יוצא מן הכלל. היא נמצאת בכל מקום. כולם זקוקים לה, בלי הבדל דת, מין, מעמד, מנטאליות, צורה. רשימה מפורטת למטה. מה מעבר? אל תחפשו מעבר. ה"מֵעֵבֶר" היחיד של גוטמן הוא "מעבר לפינה", שם נמצאת האהבה. צריך

4 תחנות. "תחנה שנייה "אדם בתוך עצמו" 1976-1980,

עלינו בתחנה השנייה. הוסיפו הופעה במוצ"ש. נוסטלגיה+שלום חנוך,אייקון פופ מקומי מתבררת כנוסחה מנצחת. אם היינו מוסיפים עוד פלוס אחד ששמו אריק איינשטיין, אפשר היה למלא בקלות את אצטדיון רמת-גן. אבל אריק, נדמה לי, גם לא הגיע לשמוע, את מי שבזמנו היה

אולי להישאר

הילי ילון שרה על "אהבה רטובה בלילות בלי שינה", על "כדורים חיים" (כדורי הרגעה? סמים?) שיחזיקו אותה עם תקווה שמשהו ישתנה לטובה, על סטירת לחי ("כאפה בפנים") שהיא חטפה ששורפת בפנים, וגם תקווה שכל הרע הזה ישתנה. "בואי ניקח לנו

דילוג לתוכן