אפריל ב14, 2010

כל כך הרבה אור

את השיר הראשון אחרי בצורת ארוכה משיק צביקה פיק תחת "המאסטרו". לא פיק. לא צביקה. המאסטרו. אם זה סוג של הומור, או טיפוח הגימיק – אז נסלח לו גם בלי לחייך. לעצם העניין: מי שכתב לו את הטקסט הזה, כנראה לא

ללא כנפיים

טון הצער של דודי מגיע, מחלחל, נוגע, מחבר לתחושתו. כמה קטן ללא כנפיים.

נעימת הקיסר של יהודה קיסר

חזרתו של יהודה קיסר הוא במידה כזו או אחרת אירונית – מתרחשת על רקע מצבו הכלכלי הקשה. זוהי הצדעה לאחד המייסדים של הז'אנר הנקרא היום "ים תיכוני קרא עוד

נעימת הקיסר של יהודה קיסר

חזרתו של יהודה קיסר הוא במידה כזו או אחרת אירונית – מתרחשת על רקע מצבו הכלכלי הקשה. זוהי הצדעה לאחד המייסדים של הז'אנר הנקרא היום "ים תיכוני", ויש שיעדיפו "מוסיקה מזרחית". ראיתי אותו פעמיים על הבמה בעת האחרונה – פעם

נפש תאומה

"אם תזכרו אותי/ לעד לא אעזוב/ וגם אחרי מותי/ יש דרך לאהוב/ ואני קרבת אלהים לי טוב" אהוד מנור כתב על פי תהילים ע"ג כ"ח. תסריט של סיכום דרך. נפשו התאומה (כספי) הלחינה. מקצב סמבה מתון. שיר פתיחה. כספי חוזר

ילדים של החיים

"היהודים" לקחו את "ילדים של החיים" למקומות מופלאים. ביצוע עתיר כוונה ונשמה, והאבא של ילדי הרוק המקומיים יכול היה לטפוח על שכם בגאווה קרא עוד