יולי ב1, 2010

הפוגה

יונתן גוטפלד זועק מחאה וכאב – על רקע מלחמה (מורדות הלבנון) מול חיים נמשכים (פקקים של איילון) והתקשורת שחוגגת. יש משהו נדוש אפילו פשטני עד סטריאוטיפי בלהגיד: החדשות חוגגות על המלחמה, עושות רייטינג מדם חיילים. וגם: החיים נמשכים על כל

מגיעה להופעה אחת

סטיבן וילסון מגיע בחודש הבא, הפעם לא בשביל בלקפילד ואביב גפן. המוסיקאי האקספרימנטלי והסקרן חוזר עם ההרכב הייחודי שלו, למעשה, מההרכבים האלטרנטיביים הבולטים של הרוק הבריטי – Porcupine Tree,  שנולד ב-1991 ומאז ממשיך להתכנס ולהופיע. יש טוענים: להקה של איש

ההופעה

ראיתי אותו ברמת גן ב-83' באצטדיון. מה השתנה מאז? כמעט כלום. שישים וחמש מלאו לנער, ולא ברור אם הכושר הוא מבלון חמצן שהוא מחביא מתחת לחליפה או  מהשתלת ריאות, אבל הג'סטות – אותן ג'סטות. הגנדרנות – אותה גנדרנות. כמעט קלקלו

Zebu Nation זבו ניישן

Razia Said שמה. ממדגסקר. המוסיקה שלה היא כמו אבן יקרה נדירה. חוזרת לשורשים של המוסיקה המאלאגסית, שמייצגת את מדגסקר. רזיה היא זמרת העולם. חיה חיי נוודות, מסובבת גלובוס. איפה לא הייתה. משך השנים ניסתה גם שנסונים צרפתיים, רוק וריתם נ'

Cheese

כוחו של האינטרנט. מי צריך מגלי כישרונות, כשאתה יכול לכוון מצלמת וידאו ולהופיע בפני מיליונים. – Stormae סְטְרוּמָאֶה – הבלגי פול ואן האבר Paul van Haver, בן לאב יליד רואנדה ואם בלגית, יספר לכם מה עבר עליו. זה מתחיל באולפן

דילוג לתוכן