שרית אמיתי הראל שרה נואשות על חוסר תקשורת. ביחסים כמעט הכל מתחיל ומסתכם במילים. מבקשת ממי שאיתה – "מגש של שירים" במקום שברי מילים, אחרי שתיקות מחפירות. זקוקה למבע תומך. שיר יכול לומר דברים, שלא ייאמרו פנים מול פנים. ובכל
סגיב כהן מתחקר את מקור הדחף. "השד" הזה שתמיד נמצא, שקורא לו. אנרגיה שמתנקזת אל נשמתו. דחף שמנווט כמפרש ברוח, שמפלרטט עם הגלים ומוביל למקומות "על הקצה" – גם להרס, שדורש תיקון. מתחיל שקט כמו בתחילתו של שיוט, מנגינה שמתפתלת