יולי ב12, 2010

עופר נחשון , בן רד, טל השילוני

צהרי יום ראשון, מזגן בפול גז. אני שומע רדיו במכונית. דיסק בדרך כלל עדיף, כי כמעט שום תחנה אינה מספקת לי רצף מדליק שיצית אהבותי שאני העורך שלהן בלי לבלבל לעצמי את המוח בקטעי קישור בין שיר לשיר. דיסק פוטר אותך מטעמיו

מפה לשם

מה קרה שאייל גולן נהייה כזה לב שבור? היא הרי הייתה אהבת עולם, מתנה מאלוקים, נועדה לכל החיים.  בבית השני אנחנו במדור שירי הדיכאון באוריינטציה ערבית. לאן הלכה יפתו, איך פתאום חרב עליו עולמו. שיר דמעות שדורש הרבה ממחטות. כמו בשירים

לקראת הופעתה

באנציקלופדיות מעריכים שאין אמנית ראפ, וההדגש הוא על "אישה" ועל "ראפ", שהגיעה להצלחה כמו מיסי אליוט. מליסה אליוט, שמה. ילידת 1971, פורתסמות' וירג'יניה. היא הוחתמה לראשונה להרכב שנקרא Sista, שלא הצליחה אפילו להוציא אלבום אחד בעקבות כשלון חברת התקליטים לשרוד.

מוסיקה ג'אז

יובל כהן שיר ללא מילים עם שי מאסטרו

מי צריך מלים אחרי הדיאלוג הזה של הסקסופוניסט והפסנתרן. תנו לי את יובל ושי לסוף שבוע, ואני נמלט משאון העולם הזה בעונג מהול בכל מה שצליליהם משדרים – יופי פיוטי, תוגה מחלחלת. אלתור של הדדיות מופלאה. מלודיות של הרמוניה מופלאה.

Night Work

אני מתעכב על שיר אחד בחדש של Scissor Sisters הלהקה הניו-יורקית,  שנקרא – Fire With Fire. בנוי לתלפיות – מנגינה קצב, ביצוע שמשדר את הנרטיב העוסק ברווח והפסד, הניצחון שנקטף מתוך מלתעות התבוסה. שיר שיוצא נגד תהליך של דהירה לתוך

דילוג לתוכן