אתם זוכרים את השירים
הטון העצוב שבוקע מחנן יובל משדר את חווית הזיכרון האמיתית, הגעגוע הטהור למקומות האלה שלא ישובו עוד. קרא עוד
הטון העצוב שבוקע מחנן יובל משדר את חווית הזיכרון האמיתית, הגעגוע הטהור למקומות האלה שלא ישובו עוד. קרא עוד
מיי פיינגולד קיבלה את קהל אורחיה בפתיח הציני שעוסק ביחסי אמן-קהל…
בדפים שהגיעו עם הדיסק, מגדירים את האלבום של מיכה ביטון "פולק קאונטרי אמריקאי ישראלי". אני לא הייתי מעמיס עליו התחייבות כזו, אבל כשסיימתי להקשיב , נדמה לי שביטון ממש על על ה"נוסחה" הזו. עכשיו מגיע מופע ההשקה לצאת האלבום הנקרא
אמפי שוני התמלא כשעה לפני שאיאן אנדרסון וחברי ג'טרו טאל עלו. מפתיע? מפתיע כי מדובר במוסיקה שכשמו של אחד משירי הלהקה – Living in the Past. קרא עוד
לא מצטרף למסיבה ולהופה. חקיינים בני חקיינים אנחנו. המקוריות – מתרחקת מאיתנו. רק דולרים להדביק על המצח. עומר אדם, זמר צעיר, עתידו לפניו, בחר גרסת אינסטנט של מוסיקה יוונית שלה שרבטו חרוזים על "נשמה – נשימה". הכל שקוף. הכל גם
שבעים ושבע ימלאו לנער בנובמבר, ורוח נעורים בלוזית משובבת וידידותית נושבת מכל איבר בגופו, כולל האביזרים המוסיקליים. אין פה בלוף. זה הוא. אמיתי-אמיתי. נגע בנו. קרא עוד
"הבן של המשורר" ו"הנביא המשוגע" הם הדמויות הראשיות בסיפור ההתרחשות בבר תל-אביב על רקע קטיושות שנופלות בחיפה במלחמת לבנון השנייה. הניתוק של העיר הגדולה במרכז הארץ ממרכזי האירועים-נפילות מוביל לבר מאוכלס באיש מאוהב-מיוסר-שבע רצון מתפייט על אהבה חדשה ומקווה ל"סוף
ירון כהן שערך מיקם את "אישה מהשמיים" של גלעד שגב בראש ה-18. מי שסוגר את האוסף הוא "יסמין" של הפיל הכחול. למה? טעם אישי, הצלחה סלולארית? ועוד שאלה: האם זו הרשימה המייצגת והסופית של "הלהיטים של ישראל 2010"? (שם מסחרי,
ירמי קפלן סעור רגשות. הרקע: יש לו אותה, אין לו אותה. אהבה על הקצה. אהבה של יצרים. אהבה על תנאי, חסרת סיכוי. יחסים מטלטלים. היא זרקה אותו כשהתרסקו כמה מהחלומות שלה – "רצית מגע חם וחדש שיזעזע את העולם" –
אמפי שוני התמלא כשעה לפני שאיאן אנדרסון וחברי ג'טרו טאל עלו. מפתיע? מפתיע כי מדובר במוסיקה שכשמו של אחד משירי הלהקה – Living in the Past. הקהל הזה הוא שמשאיר את את ג'טרו טאל בחיים. תקראו לזה התרפקות נוסטלגית. אוהבים לחיות בעבר, להחיות את העבר. אולי כבר