ספטמבר ב19, 2010

טקסט פשוט עדיף לעיתים על אוסף של מילים "יפות" שמתיימר להיות שיר ואינו מוביל לשומקום. אפרת דבוש שרבטה אמירות סתמיות שאינן מתחברות לשום דבר. משהו בלתי מוגדר אינו נותן מנוח, הגוף בוער "בכל כיוון כל פעם מחדש" (לא ברור) חיפשתי

קולו הנאנק של רמירז חורק בהזדהות עם המעונה. הזמן זז לאט, אש הגהנום בוערת מתחת, לולאת הלילה נכרכת סביב הצוואר, הדמעות שנמטרות כגשם, מייבשות ת'מוח, גם עורב שחור נמצא בתמונה, את הסרט הזה כבר ראה לפני כן, והישועה – Confide

האלבום נפתח בצליל "יהודי" מתקתק עגמומי של קלרינט. "שיהיה לך סכין/ כך ביקשת מההתחלה/ לא ביקשת במילים/ בעיניך בהלה/ רצית שאחתוך את החבל/ סביב צווארך". כמעט כמו צליל הקלרינט האנושי – טון קולה של יעל נחשון חמלתי, מלא הזדהות, גם

שורת החברים שהקליטו עם הבלוזיסט הקשיש בעשר שנים האחרונות מרשימה: אריק קלפטון, ריי קודר, קרלוס סנטנה, ואן מוריסון, בוני רייט, רוברט קריי, לוס לובוס, צ'ארלס בראון. בנוסף לישנים מ-5 אלבומים, יש כאן 3 חדשים שהוקר הקליט עם ריי קודר, בן