אוקטובר ב24, 2010

סימה

החשיבה הישירה הפרגמטית הפשוטה של דור ההורים של פעם, זה שנראה לעיתים מיושן עד פרימיטיבי בעיני הדור העכשווי. ליאת יצחקי כותבת בראש הזה – כולל האירוניה שמבצבצת. לפי אמו של מושא השיר – המסלול שיש ללכת בו ישיר ופשוט, בלי להסתבך

מופע השקת הדיסק

הרגשתי שמשהו חסר לי. אחרי המופע לקחתי את הדיסק השיר נקרא  "הים אוסף דמעות". הזמר – ארז הלוי. מספר 13 בשלט. לא ים ולא דמעות  ולא אהבה הגדולה, הגיעו. שיר אהבה יפהפה שאומר: "כאילו שנינו בעולם עוצרים מלכת ושוכבים בחול

ריפיל Riffeel

הפיוז'נים של הגיטריסט עמית ריף – לוקחים אותי אל שורת גיטריסטים שהייתי מאוהב בנגינתם בשבעים, ועדיין רוכש להם חסד נעורים לא רק ממניעים נוסטלגיים. אני לא מדבר דווקא על גיטריסטים מהסוג המגלומני שמנגנים למאה אלף איש באצטדיוני ענק במפגני נגינה

דילוג לתוכן