ינואר ב12, 2011

רימון –יד Grenade

לשיר שיר אהבה שיפגע במקומות הנכונים. ברונו מארס יעצור רימון שנועד לפגוע בה.  קרא עוד

רימון –יד Grenade

"מה שבא בקלות הולך בקלות/ ככה חיית/ לקחת, לקחת את הכל/ אבל מעולם לא נתת" מתלונן האוהב, שכל מה שביקש הוא שתיתן לו כל אהבתה. הרי הוא היה תופס רימון-יד טרם התפוצצותו בשבילה, עוצר בידו סכין שהונפה עליה, זורק עצמו

את אשתי

אם לאשתו לא היה ברור עד עכשיו, יבוא השיר הזה ויבהיר לה ללא כחל ושרק – היא אשתו! לפי ג. יפית, צריכה לבוא פה נקודה. לא אהובתו, לא כל חייו, לא התגשמות חלומותיו הארוטיים – אלא אשתו, Simple as that,

רחוק מכולם

מה המרחק בשירי אהבה בין מקורי-אותנטי לרגשי נדוש? הדוברת בשיר (סיון) מקיצה אל העיר בחושך. החושך עושה לה את זה. לימד אותה לאהוב, לרקוד. אור יגרום לה לעצום עיניים. העיר הסואנת לא לרוחה, מעדיפה להתרחק או את "התנועה שבדממה". על

אגו

מה היא רוצה? רוצה אותו או לא רוצה אותו? שיתערב בחייה? שלא יתערב. שיהיה הגיוני? שייתן לה להחליט "לבד"… מצד שני – אחרי נטרולו המוחלט – שירגש אותה באהבה?! יענו, רוצה להיות עצמאית, שלא יתערב לה בחיים. מצד שני –

דרך הסערה

מה שהתחיל בחופשה על אחד האיים בהוואי הוביל אל הסערה הזו

הצליל של להקת לחם

מלודיק סופט רוק. זו ההגדרה של הצליל. אני משייך את "לחם" לשישים, אם כי פעלה בעיקר בשבעים (נוסדה ב- 1968. התפרקה ב-1973, ושוב התאחדה ב-1977 לאלבום אחרון השנה בה הפאנק לא השאיר סיכוי ללהקות מהסוג הזה) עוד סיבה: השירים שלהם