איך הופכים שיר אהבה של כהן הרגאיי בוב מארלי לפופ מלודי אמוציונאלי? למה להרבות במילים כשאפשר לשמוע מה עשה צמד המפיקים/הדי-ג'ייז האלקטרוני ערן ברנע ומורן קריב, הלא הם היוסטון פרוג'קט. הצטרפה לפרויקט הזמרת סיוון דהן שהוסיפה גוון קולי כמעט ללא עומק. .בגרסה
מעניין מה עינת הולנדר מבינה בנדוש (מילה שמופיעה בשורה הראשונה בשיר)? כי השיר שמסרה לנאור אלבז הוא האמא והאבא של הנדוש. היו דברים כאלה, ישנם דברים כאלה ויהיו דברים כאלה.ליבי אינו לנאור אלבז. אם בחר בשיר הזה – סימן שהשיר
הקדם אירוויזיון טורד את מנוחת הקומיסרים של התרבות. איך ננצח סוף סוף את אירופה? כאב ראש ממש, אחרי ה"כשלונות" של השנים האחרונות. .תמיד יימצא הקומיסר שיטען, שהשתתפותנו המוצלחת באירוויזיון עשויה לשפר את תדמית העל-הפנים בעיני הגויים. תמיד יימצא מגלה הדאגה
יאללה נשליך הכל. נשליך את הכעסים, המלחמות, ההרהורים, השקרים. , ננטרל את עצמנו. מה זה? לחיות בחלל ריק? מה פרץ השחרור הזה? דווקא בפתיחה של השיר יש משפט מדהים – ש"כולנו קצת אבודים", אבל איכשהו יודעים להשכיח – רוקדים, לוגמים
כשלושים ושמונה דקות של בילוי אינטימי באווירה חורפית הזויה עם אסף אמדורסקי. הן נפתחות ברחובותיו הממריאים של דוד אבידן, נרטיב אורבאני הזוי קשה, שזוכה לאילוסטרציה מוסיקלית נוגה ולוטפת שנובעת מצליליו של פסנתר בעל מגע קסום. אמדורסקי הצליח להמריא עם רחובותיו
