ינואר ב31, 2011

ספרי לי

הרושם בהאזנה ראשונה: לא קול גדול, לא שיר גדול, פרי לא בשל. מעין פיוט של תמימות רכרוכית שמסתלסלת בצליל ים תיכוני. הגבר החושש-חלש שמפחד בחושך כילד, מבקש שתצייר לו דרך ומבטיח להיות גיבור, רק שתראה לו הדרך, שתיתן לו כוח

ככה אני

מרב סמן טוב כותבת על פיצול קשה – אותו אינה מגלה למי שאיתה: "למה להיאבק בקול הזה שמדבר איתי" שגורם לה לחיות על "זמן שאול", מאיימת באיבוד עצמי – "יום אחד אהיה שייכת לכולם/ ולא יהיו גבולות יותר/ ולא יהיה

מִי אֲנִי כָּאן וּמַה אֲנִי כָּאן

רוטבליט הוא הכי רוטבליט כשהוא שר את שיריו. השירים שלו הם מפעל חיים במוסיקה המקומית, כתב למי לא, מאיינשטיין ועד קראוס, אבל יש רגעים שרוטבליט רוצה לשמוע את שיריו לא איינשטיין ולא קראוס אלא רוטבליט. ויש לו כאלה.הנה בלדה שמספרת על התאבדות

On Ten Legs על 10 רגליים Live

פרל ג'אם חוגגת שני עשורים. יש סיבה למסיבה? נדמה שאם לא לחגוג לפחות לתת כבוד לאחד ההרכבים היותר אותנטיים של הז'אנר, שאלבומיו נמכרו ב-60 מיליון. ועם כל הכבוד, מה יש כבר לחדש באוסף שירים שנחרשו אינסופ. תקשיבו ל- 18 הקטעים

מסיבת ריקודים סלוניים

משבי רוח נוסטלגיים חמים נושבים מרחבות הריקודים של השישים. שבי ירושלמי ואבי קונייבסקי שאספו וערכו, נצמדים בסלואו מחץ לשנים ההן, ויוצאים בריקודים הסלוניים של הצ’ה-צ’ה-צ’ה, הרומבה, הצ’רלטון. העורכים מדברים על הוריהם, שסובבו את הוינילים עם החור ב-45 סיבובים, ב-33 סיבובים