פברואר ב17, 2011

Let England Shake

וכבר שואלים מעריציה – מה קרה לה? מצד שני אלפים חדשים מצטרפים אליה, להקשיב לאלבום חדש ומפתיע. קרא עוד

יום אחד זה ייגמר

יש אומרים: כל אדם שני רוצה להיות זמר. וגם – רוצה – אבל לא יוצא. רעד קולו של גבע אסקרוב אומר שני דברים, שלכאורה סותרים: זמר לא מהוקצע, אבל פיו וליבו שווים. הולך? כיוון שרחמנים בני רחמנים אנחנו, ליבנו נוטה

ילד השדה מתוך "אליפים"

מבוגרים שרים שירים על ילדותם. כמו שהילדים שנמים לא רוצים לדעת, הם (הילדים) לא ירדו לסוף דעתו של המבוגר ששר "הייתי פעם ילד השדה אףפעם לא בוכה ורוצה הכל לשכוח", מתגעגע לימים של תום ילדות. גדעון כפן וזאב טנא כתבו

Indigo Trio

בקטע ההדרן היא צעקה וצחקה לסירוגין. אם הצעקה הייתה חלק מהקונטקסט המוסיקלי (free ג'אז), הצחוק לא הכי הסתדר לי. אולי משהו שחברי להקתה מבינים. ואם הצחוק חלק מהענין – קצרה בינתי. זו הייתה אגב הפעם היחידה שניקול מיטשל שרה ממש כזמרת

Diaspora Soul

ג'אז יהודי? לא הייתי פוסל על הסף את ההגדרה. התמהיל שהוכן לערב בפסטיבל – עיבודים קצביים, פאנקיים, מזיזים לשירים מהמסורת היהודית  קרא עוד

Forever

"חזרה לנצח", Return to Forever נקרא ההרכב האגדי, מחלוצי הג'אז-רוק פיוז'ן של השבעים (סגנון חדשני עליו נמנו גם הרכבים כ – Weather Report, Mahvishnu Orchestra עם ג'ון מקלפלין). צ'יק קוריאה ממקימי ההרכב, חזר אליו תמיד בהרכב זה או אחר. ואכן, החזרה "לחזרה

דילוג לתוכן