אפריל ב19, 2011

מעורב רגשות

תמר קפסוטו שרה בלשון זכר "כמה שאוהב את החורף/ לא אוהב את הסתיו" . למה זכר? האם היא חושבת את מה שהוא חושב מנקודת ראותו? ופתאום זה דואט: כשאלי לולאי מצטרף. אז מדוע דואט? מבולבלים? גם אני. שיר שעוסק במהות

צפוף

איזה מחיר היא בדיוק משלמת על הגעתה לעיר? שורטי שרה: "אם לשלם את המחיר אז לפחות שיהיה נעים". אבל מה המחיר? מבטים שננעצים על היותה במכנסים קצרצרים? הזיונים? חיוכים שמשקרים? צפיפות? סירחון שבאוויר? בנים בגופיות? מה הבעיה שלה? בטח שורטי יודעת

ארץ, שיר

אל תוציאו ישן מפני חדש, אומר הפתגם. בלעז קוראים לישן The Israeli Songbook. בעברית: השיר הארצישראלי. לפי אחינועם ניני – שירים ישראלים מובחרים בליווי תזמורת סימפונית, ריח הישן באיכויות קלאסיות. אחינועם ניני, מביאה את הקול והפרשנות שלה לשירים שמעולם לא ימותו. משב

שר יצחק קלפטר

כשעץ בגן מלבלב/ זה לא כואב להתאהב/ לכן עומד ומנגן" קחו את המשפט הזה מ"צליל מכוון". אביב הגיע. זמן להתאהבות מחודשת. אריק בחר בקלפטר. מה, לא ידענו שקלפטר הוא חלק מאוד חשוב, חיוני, בדרכו של אריק? מה יום מיומיים? בקומוניקט

אתה נמצא כאן

"אתה נמצא כאן", קרא סחרוף לאלבום. יש לו הסבר – ניסה ליצור אלבום מתוך איזושהי "תחושת געגוע של בית וקהילה". כשמגיעים לשיר מס. 8 בדיסק – "בארץ הפלאות", מתברר שבקהילה הזו, גם אם אתה מנסה לברוח מארץ הריקנות, תמיד תמצא