יולי ב3, 2011

הזמן שלך

מעניין על איזו "ילדה" שרה מאיה בוסקילה. למעשה, הפניה בשיר היא של מישהו לא מזוהה שאומר לילדה – למרות שקיבלת "אורות זוהרים" – "בכית מבפנים". ועכשיו "זה הזמן שלך" או במילים פשוטות העובדה שאור הזרקורים הופנה אלייך, לא עשה לך

Hug me

שירה גבריאלוב על מסלול המראה בינלאומי (חתמה לאחרונה עם TATA MUSIC המתמחה בהפצת אלבומים ותכנים סלולאריים במדינות מזרח אירופה ומדינות ברית המועצות לשעבר) כתבה חרוזי אהבה שבלוניים. מבקשת מהאיש שכנגדה שיאמין בה, שינשק אותה, שיצמיד אותה, שיביט לה בעיניים ויגיד

והפעם הביטול לא פוליטי לשם שינוי

הפעם זה אינו "הטרור התרבותי" עליו דיבר המפיק הותיק שוקי וייס, כאשר להקת הפיקסיז ביטלה הופעתה בישראל. הפעם זוהי בעיה הכי פרוזאית: נזק למיתרי הקול של סולן דוראן דוראן. תנשמו לרווחה. סוף סוף ביטול שלא קשור לפלשטינאים. ההודעה הרשמית שיצאה

ההופעה

תכתוב שהיה עשר, אמר לי מישהו ביציאה. עשר, הבנת?! לא רק הבנתי. ראיתי. לא היה מאושר ממנו. ראית לו את ה-10 בעינים שלו, ואם תשאלו את המבקר – הוא יעיד עם יד על הספר: הקהל מה-זה-נהנה. אחרי מחרוזת אייל גולן, שהגיעה

Este Mundo העולם הזה

להגדיר? אל תנסו. שנסון צרפתי, טנגו ארגנטינאי, ג'יפסי סווינג, פולק אמריקני, קומביה לטינית, רגאיי ואם תמצאו ראגה הודית – גם זו איינה טעות. חייבים לייבא אותם לפסטיבל מוסיקת העולם. לפי המוסיקה הזו הם מרימים חגיגה. Rupa & the April Fishes

דילוג לתוכן