יולי ב5, 2011

פעם הייתי אומר: תכינו את הממחטות. איך מנגבים היום דמעות. קינת האהבה ושברונה בדואט. ערבית – אינה שפה מדוברת בארצנו (גם אם רשמית – היא השנייה, ולא אנגלית, כפי שרבים טועים), אבל מוסיקה ערבית מתקרבת בצעדי ענק, יודה גם המעבד

כשאתה בדאון – עננים שטים לתוך השיר. כשעצוב – אתה מתפלסף, שואל שאלות. חוזר למהות הקיומית. אבי בללי מחזיר את נקמת הטרקטור לאלבום חדש – בשיר מינימליסטי שמבטא את עומק החידלון. אפילו השמש והירח לא לטובתו. המסקנה – אין ישועה,