עיר של אוהלים
באמת חיכינו שאיזה פזמונאי, זמר, טרובדור, משורר יביא שיר מהאוהלים. אבל אם כבר עולים על הרכבת, למה לא משהו מקורי, אלא וריאציה מגוייסת על "איזו מדינה" של יוני רועה ואלי לוזון מהשמונים שיואב גינאי התקין לה מילים חדשות. זה משהו
באמת חיכינו שאיזה פזמונאי, זמר, טרובדור, משורר יביא שיר מהאוהלים. אבל אם כבר עולים על הרכבת, למה לא משהו מקורי, אלא וריאציה מגוייסת על "איזו מדינה" של יוני רועה ואלי לוזון מהשמונים שיואב גינאי התקין לה מילים חדשות. זה משהו
ומעכשיו תגידו – חגית יאסו. עידן רייכל – לוקח אותה? אבל בינתיים היא אצל עברי לידר קרא עוד
מהאוטובוס החם והצפוף, לקנות מכונית נראה כיציאה מהשגרה, או כמו שמתן פאר שר: למה לחשוב יותר מדי כשאפשר לקנות מכונית שתיקח אל שקיעה בלתי נשכחת. אבל מחשבות נשארות מחשבות. ומוותרים. השקיעה תחכה. גם משימות היום הה לא יושלמו. הלחן (היפה)
ג'ון קייל, מהמוסיקאים היותר מיוחדים בהסטוריה של הרוק, חוזר בתחילת אוגוסט לשתי הופעות. זהו ביקורו החמישי של קייל בישראל. הופעתו האחרונה הייתה בינואר 2005. קייל (יליד 1942, בנם של כורה פחם ומורה מוולש) אינטלקטואל, חיית מוסיקה ביזארית, קשה להגדרה. הוא
נא להכיר: החבר "אני" של פורטיס. זה הילד ההוא שבו, שאינו עוזב בעצם לעולם. הוא מתעורר בבגרותנו ע"י רגשות , אירועים, חוויות, ולרוב הוא נותן ביטוי בהתנהגות שלנו, מבלי שכלל הבנו שזה בעצם הוא, האני הילד שבי."החבר אני" של פורטיס
בדף יחסי הציבור מוצג הזמר כ"הקצב מכוכב נולד 9". אילו אני ארז שמואלי, הייתי מבקש – די, הגימיק מוצה. חוץ מזה, סגנונו ממש אינו מרמז כי עיסוקו של המזמר הוא בחיתוך בשר. הבלדה הזו נוטפת נטו דמעות, ללא טיפת דם.