יולי ב29, 2011

Two step Dance

Shall We Dance? שאל יול ברינר את דבורה קר בסרט "המלך ואני". גם תמר אייזנמן מציעה שיעור ריקוד, אבל לבד. גיטרות הרוק החשמליות מפנות מקום לגיטרה אקוסטית ובנג'ו שתמר עצמה מנגנת בעיבוד סולידי. תביטו איך היא רוקדת. למעשה, תקשיבו. ריקוד

אולי אלך לרקוד עכשיו

אם הטקסט הזה הוא מימוש פסיכותרפי (של ריקוד) שעושה אותה "הכי מאושרת בעולם" – ניחא. אבל יש לי תחושה שדורון מדלי את הנרי לא התבקשו או לא התיימרו יותר מאשר למחזר את מיכל אמדורסקי לרחבות בעוד שיר אינסטנט. מילים פשוטות:

מחאה? הזדהות? יחסי ציבור?

זמרים באים לשיר בשדרות רוטשילד. לוקחים גיטרה ומתיישבים. פתאום גם הם. הצטרפות בדיעבד. מן הסתם הבינו, כי אינם יכולים לתת למחאה הענקית הזאת לעבור לידם. מרגע שהיא עדיין אינה מזוהה פוליטית, התדמית לא תינזק. מה עם להוביל, מה עם מגאפון גדול

So in Love

תקראן לזה ניאו-סול או סול מודרני, העיקר שיש כאן זמרת סול ממדרגה ראשונה. קרא עוד