גבעת הרקפות
לשמוע להקה צבאית בנוסח הזה ב-2011 זה כמעט אנכרוניזם. אלמלא היוזמה של המלחינה נורית הירש, שהחליטה להוציא את השיר לזכרו של אהוד מנור (הוא נכתב ב-1985), ספק אם היינו שומעים. הירש כתבה לא מעט ללהקות צבאיות, גוף שהיה בזמנו מוסד
21/12/2011
לשמוע להקה צבאית בנוסח הזה ב-2011 זה כמעט אנכרוניזם. אלמלא היוזמה של המלחינה נורית הירש, שהחליטה להוציא את השיר לזכרו של אהוד מנור (הוא נכתב ב-1985), ספק אם היינו שומעים. הירש כתבה לא מעט ללהקות צבאיות, גוף שהיה בזמנו מוסד
מה שקורה לשלומי שבן כשהוא עונב עניבת פרפר לכבוד הפילהרמונית
שיר לאהובה. האהובה במקרה של יונתן טל היא ניו-יורק.לא רק הוא מרגיש כך. הטקסט יתאים כמעט לכל מי ששהה בעיר הזו ותינה עמה אהבים. הצליל, הטון, הקצב הם מסוג המנווט לנתיב דור הזמרים הרומנטיים (ג'יימס בלנט, למשל), שכותבים שירי נסיעה
באר שבע איז קולינג. הצליל של "צנזורה" נשמע כמעט פרפרזה על פאנק השמונים. נו, טוב, 30 שנה זה כנראה בערך המרחק התרבותי בין העיר לפרובינציה. אבל באמת שצחקתי. אגב, אם כבר דיברנו על זמן – לפי השיר הם מבקשים לדחות