אלמלא צרויה להב שחתומה על המילים, הייתי אומר – יונתן טל נשמע כמו סינגר-סונגרייטר פולק-רוק (מג'ון דנוור ועד דיוויד גריי) במשמעות הכוללת של מילים-לחן-ביצוע המושרים מאספקלריה אישית. יונתן טל שר על ריצת בדד שאינה מובילה לשומקום – "אתה חי בשביל
כשעמיר בניון שר "אם אשכחך אהובתי" – הוא מתכוון לזה. תקשיבו.
למה איננו מאושרים? מפני שאנחנו לא יודעים די על אהובינו, כדי להסב/להעניק להם אושר. מה הם חושבים באמת, מה מסתתר מאחורי שתיקותיהם, חיוכיהם. הראל סקעת מייחל, שהעזר כנגדו יקח אותו אל מסתורי תחושותיו-משבריו – כדי להעניק לו (לאהוב) קורת רוח. הטקסט
כמה שעות אחרי שסיימתי לשמוע את "עץ על המים" הדיסק החדש, אני כבר מול עמיר בניון לשמוע כמה מילים על התחשות שלו אחרי הערב קרא עוד
כמה שעות אחרי שסיימתי לשמוע את "עץ על המים" הדיסק החדש, אני כבר מול עמיר בניון במועדון (אוכל לפני מוסיקה, מסתובבים הרבה באמצע ההופעה). לא הסתיר התרגשות עמוקה. בסוף הערב, סיפר לי, שההתרגשות קשורה גם במועקה, נטל שההופעה גורמת לו. אם
אני אוהב לחזור לרולינג סטונס, כי האבנים המתגלגלות ממשיכות להתגלגל מאז המפגש הראשון והמפעים איתם אי שם בשישים, שעד היום נחשב בעיני הרוק האותנטי המהפכני בחיבור בין בין מוסיקה שחורה ללבנה (*). הפעם מחוגי השעון זזים אחורה ל-1978, עיצומה של מהפכת הפאנק. מהדורת
