חוזרים מהתשעים
איך סיכם אחד המבקרים: עברה של האפגן וויגס הוא ההווה, והקטלוג הנצחי שלה חזר לעתיד
16/06/2012
איך סיכם אחד המבקרים: עברה של האפגן וויגס הוא ההווה, והקטלוג הנצחי שלה חזר לעתיד
הגם שהנטייה של איימי מקדונלד היא לנווט עצמה לנתיב המידל אופ דה רוד, עדיין יש לה שירים נפלאים שיעידו כי בהצלחות גדולות אין בסופו של דבר בלופים. קרא עוד
שאגיד: יצאתי מהבארבי עם צלצולים באוזניים, אבל היה שווה? אז, הנה אמרתי. כלומר: עזבו אתכם מסאונד. הייתי בהופעה של ההאפגן ויגס. האזניים מצלצלות גם עכשיו, והיה שווה. נקודה. ראיתי ושמעתי את גרג דולי, האיש בקדמת הבמה ממרחק מטר! ולמען הצדק
חוטים נשזרים בין משורר ומוסיקאי. רפי וייכרט ועודד גדיר מגיעים בכריכה קשה ומהודרת המכילה דיסק והרבה מבואות – של הנפשות הפועלות, גם המליץ רוני סומק. הדיסק מורכב משירים מולחנים, חלקם הגדול – בשירתו של עודד גדיר (המוסיקאי) חלקם הקטן בקריאתו
האזנה ראשונה לחדש של פאניק אנסמבל הכניסה אותי לבהלה מסוימת: אין ברירה: האתגר אינו רק של ההרכב, אלא גם של המאזין: להתמודד עם שירה (Poetry). המשוררת היא קרן אלקלעי גוט. האתגר המוסיקלי (בהלחנה) היה של רועי ירקוני, האיש שעל המחשב.
אלוהים יצר את הרדיו קודם כל בשביל הביץ' בויז. נסחפתי. אבל כשאני שומע את השיר הזה That's Why God Made The Radio – בא לי להיכנס למכונית לפתוח חלונות במקום מזגן, להגיע לחוף הים ולהתרפק. תחושה של עוד אפשר לשמוע