טקסטים כאלה אפשר להשיג עשרה בחמישה שקלים בדוכני המשרבטים למיניהם. את ההבדל עושה הקול המקונן של קלרה סבג. יש משהו נוגה אמיתי בקול הזה, שמתחבר למנגינה מינורית קליטה המייצרת בלדת געגועים לאוהב. הזמרת משכנעת שהיא אכן מתגעגעת בלילות לימי הזוגיות
אז מתי היה מאושר יותר? בילדות או היום? אם היום טוב – למה לברוח לילדות? הכמה שקלים של אושר דאז הם "בדיוק כמו שהיום"? הרי כל תעשיית דודו אהרון היא ממש לא "כמה שקלים". שדודו אהרון יפסיק לעבוד עלינו. הטקסט
דנה לב מנס ציונה שרה "ים הרחמים" של קובי אפללו. עברי לידר סבר שיש לה קול נעים ויפה, ושהיא "נראית כמו כוכבת", אבל משום מה – "זה לא הגיע אלי". משפט מעורפל, שאמור לשלוח המתמודדת הביתה בלי שתבין מה רוצה
מיקה שדה שרה על אהבה בליווי פסנתר. מהי אהבה? מה היא רוצה מאהבה? מה גרמה לה אהבה. מה הבעיה שלה? לפי הדיסק החדש שלה – התשובה אינה פשוטה. מה עושים כשהדוברת בשיר מודה שיש לה לב של אבן? בדרמת הפסנתר
